נוסח החוק ההלכתי נוסח החוק האזרחי
חוקי ישראל עפ"י ההלכה
81. הוראת המוריש
קבע המוריש בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או שינהל עזבונו, ימנה בית הדין אותו אדם כמנהל עיזבון, זולת אם אינו יכול או אינו מסכים לקבל את המינוי או שבית הדין משוכנע, מטעמים מיוחדים, שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו.
קבע המוריש בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או שינהל עזבונו, ימנה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, לפי הענין, אותו אדם כמנהל עיזבון, זולת אם אינו יכול או אינו מסכים לקבל את המינוי או שבית המשפט או הרשם לעניני ירושה משוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו.
81א. הליכים בבית הדין
נתמנה מנהל עיזבון לפי סעיף 78(ב) או לפי סעיף 81, יימשכו ההליכים לפי פרק זה בבית הדין.
נתמנה מנהל עיזבון לפי סעיף 78(ב) או לפי סעיף 81, יימשכו ההליכים לפי פרק זה בבית המשפט.
82. תפקידים
מנהל העיזבון חייב, בכפוף להוראות בית הדין, לכנס את נכסי העיזבון, לנהל את העיזבון, לתת מזונות מהעיזבון לזכאים לכך, לסלק את חובות העיזבון, לחלק את יתרת העיזבון בין היורשים, לפי צו ירושה או צוואה מקויימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או צוואה מקויימת.
מנהל עיזבון חייב, בכפוף להוראות בית המשפט, לכנס את נכסי העיזבון, לנהל את העיזבון, לסלק את חובות העיזבון, לחלק את יתרת העיזבון בין היורשים, לפי צו ירושה או צוואה מקויימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או צוואה מקויימת.
83. הוראות בית דין
בית הדין רשאי, בכל עת, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לתת למנהל עיזבון הוראות בכל דבר הנוגע למילוי תפקידיו.
בית המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לתת למנהל עיזבון הוראות בכל דבר הנוגע למילוי תפקידיו.
84. פרטת עיזבון
(א) בהתאם להוראות בית הדין יגיש מנהל העיזבון לבית הדין פרטה של נכסי העיזבון ושל חובותיו.
(ב) הוגשה פרטה ולאחר מכן נתגלו נכסים או חובות נוספים, יגיש מנהל העיזבון, תוך ארבעה עשר יום מן היום שנתגלו, תוספת פרטה.
(ג) בית הדין רשאי, אם ראה סיבות מצדיקות, להאריך את התקופות להגשת פרטה או תוספת פרטה.
(א) בהקדם האפשרי ולא יאוחר מששים יום לאחר מינוי יגיש מנהל העיזבון לאפוטרופוס הכללי פרטה של נכסי העיזבון ושל חובותיו ויאמת בתצהיר שלפי מיטב ידיעתו הפרטה שלמה.
(ב) הוגשה פרטה ולאחר מכן נתגלו נכסים או חובות נוספים, יגיש מנהל העיזבון, תוך ארבעה עשר יום מן היום שנתגלו, תוספת פרטה ויאמתה כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) האפוטרופוס הכללי רשאי, אם ראה סיבות מצדיקות, להאריך את התקופות להגשת פרטה או תוספת פרטה.
85. שומה
בית הדין רשאי להורות –
(א) שמנהל העיזבון יגיש לבית הדין, במועד שקבע, שומת נכסי העיזבון ערוכה לתאריך שקבע בית הדין.
(ב) שהשומה האמורה תיערך על ידי שמאי או על ידי אדם אחר שקבע בית הדין.
בית המשפט רשאי להורות –
(1) שמנהל העיזבון יגיש לאפוטרופוס הכללי, במועד שקבע, שומת נכסי העיזבון ערוכה לתאריך שקבע בית המשפט;
(2) שהשומה האמורה תיערך על ידי שמאי או על ידי אדם אחר שקבע בית המשפט.
85א. השקעת כספים
כספי העיזבון שאינם דרושים לצרכי הנהלתו השוטפים, חייב מנהל העיזבון להחזיקם או להשקיעם כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת פירות; בית הדין רשאי לקבוע בתקנות דרכים להשקעת כספי עיזבון, שיהיו חובה על מנהל עיזבון.
כספי העיזבון שאינם דרושים לצרכי הנהלתו השוטפים, חייב מנהל העיזבון להחזיקם או להשקיעם כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת פירות; שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות דרכים להשקעת כספי עיזבון, שיהיו חובה על מנהל עיזבון.
86. חשבונות, דו"ח ומתן ידיעות
מנהל עיזבון חייב, בכל עניני העיזבון, לנהל חשבונות, להגיש לבית הדין דו”ח כפי שיורה ולפחות בפקיעת משרתו, ולמסור לבית הדין ידיעות מלאות לפי דרישתו.
מנהל עיזבון חייב, בכל עניני העיזבון, לנהל חשבונות, להגיש לאפוטרופוס הכללי דין וחשבון כפי שיורה ולפחות אחת לשנה ובפקיעת משרתו, ולמסור לאפוטרופוס הכללי ידיעות מלאות לפי דרישתו.
87. בדיקת דו"חות
בוטל
שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בדבר אופן בדיקת הפרטה והדו”חות בידי האפוטרופוס הכללי ורשאי הוא לקבוע סוגי דו”חות שהאפוטרופוס הכללי יהיה פטור מבדיקתם, בתנאים שייקבעו.
88. אחריות
מנהל עיזבון אחראי לנזק שנגרם עקב הפרת חובתו כמנהל עיזבון; בית הדין רשאי לפטרו מאחריותו.
מנהל עיזבון אחראי לנזק שנגרם עקב הפרת חובתו כמנהל עיזבון; בית המשפט רשאי לפטרו מאחריותו, כולה או מקצתה, אם פעל בתום לב ונתכוון למילוי תפקידיו; מנהל עיזבון אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות בית המשפט.
89. ערובה
(א) בית הדין רשאי, לפני מינויו של מנהל עיזבון או אחרי כן, לדרוש שמנהל העיזבון ישעבד נכסים או יתן ערובה אחרת להבטחת מילוי תפקידיו וחובותיו, ורשאי בית הדין, בכל עת, לדרוש ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה.
(ב) הורה המוריש בצוואתו שמבצע צוואתו או מנהל עזבונו לא יחוייב לתת ערובה, או שציין בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או ינהל עזבונו ולא הורה שעליו לתת ערובה, לא ידרוש בית הדין ממנהל העיזבון שיתן ערובה אלא אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לעשות כן.
(א) בית המשפט, רשאי, לפני מינויו של מנהל עיזבון או אחרי כן, לדרוש שמנהל העיזבון ישעבד נכסים או יתן ערובה אחרת להבטחת מילוי תפקידיו וחובותיו, ורשאי בית המשפט, בכל עת, לדרוש ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה.
(ב) הורה המוריש בצוואתו שמבצע צוואתו או מנהל עזבונו לא יחוייב לתת ערובה, או שציין בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או ינהל עזבונו ולא הורה שעליו לתת ערובה, לא ידרוש בית המשפט ממנהל העיזבון שיתן ערובה אלא אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לעשות כן.
90. מימוש הערובה
ערובה לפי סעיף 89 תינתן לזכות בית הדין, והוא מוסמך לייצג את הזכאים בכל הנוגע למימושה.
ערובה לפי סעיף 89 תינתן לזכות האפוטרופוס הכללי, והוא מוסמך לייצג את הזכאים בכל הנוגע למימושה.
91. שכר
בית הדין רשאי לפסוק למנהל עיזבון שכר לפי כללים שיקבעו בתקנות.
בית המשפט רשאי לפסוק למנהל עיזבון שכר לפי כללים שקבע שר המשפטים בתקנות.
92. פקיעת המשרה
(א) מנהל עיזבון רשאי, על ידי הודעה בכתב לבית הדין, להתפטר מתפקידו אם נמצאו סיבות מוצדקות לכך ; ההתפטרות אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור בית הדין ומן היום שנקבע לכך באישור.
(ב) בית הדין רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לפטר מנהל עיזבון אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית הדין סיבה אחרת לפיטוריו.
(ג) משרתו של מנהל עיזבון פוקעת אם אישר בית הדין שסיים תפקידו ומן היום שנקבע לכך באישור.
(א) מנהל עיזבון רשאי, על ידי הודעה בכתב לבית המשפט, להתפטר מתפקידו; ההתפטרות אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.
(ב) בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לפטר מנהל עיזבון אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.
93. מנהלים אחדים
מינה בית הדין שני מנהלי עיזבון או יותר, יחולו ההוראות הבאות, זולת אם הורה בית הדין אחרת:
(1) מנהלי העיזבון חייבים לפעול תוך הסכמה; בענין שדעותיהם חלוקות, יפעלו כפי הרוב או כפי שיחליט בית הדין;
(2) פעולה של אחד או של אחדים ממנהלי העיזבון טעונה הסכמת האחרים או אישור בית הדין, מראש או למפרע;
(3) בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד ממנהלי העיזבון לפעול על דעת עצמו;
(4) כל מנהל עיזבון אחראי לפעולת חבריו זולת אם התנגד לה או לא ידע עליה;
(5) נתפנה מקומו של אחד ממנהלי העיזבון או שחדל לפעול, זמנית או לצמיתות, חייבים האחרים להודיע על כך מיד לבית הדין, ואינם יכולים ומוסמכים להמשיך בתפקידיהם אלא אם כן התנו בית דין בשעת המינוי שיכולים להמשיך;
מינה בית המשפט או הרשם לענייני ירושה שני מנהלי עיזבון או יותר, יחולו ההוראות הבאות, זולת אם הורה בית המשפט אחרת:
(1) מנהלי העיזבון חייבים לפעול תוך הסכמה; בענין שדעותיהם חלוקות, יפעלו כפי שיחליט בית המשפט;
(2) פעולה של אחד או של אחדים ממנהלי העיזבון טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט, מראש או למפרע;
(3) בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד ממנהלי העיזבון לפעול על דעת עצמו;
(4) כל מנהל עיזבון אחראי לפעולת חבריו זולת אם התנגד לה או לא ידע עליה;
(5) נתפנה מקומו של אחד ממנהלי העיזבון או שחדל לפעול, זמנית או לצמיתות, חייבים אחרים להודיע על כך מיד לבית המשפט, והם חייבים ומוסמכים להמשיך בתפקידיהם כל עוד לא הורה בית המשפט אחרת.
94. הגנת צד שלישי
פעולה של מנהל עיזבון הטעונה הסכמה או אישור לפי סעיף 93(2) לא תהיה בת-תוקף באין הסכמה או אישור כזה גם אם נעשתה כלפי אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהיא טעונה הסכמה או אישור.
פעולה של מנהל עיזבון הטעונה הסכמה או אישור לפי סעיף93(2) תהא בת-תוקף גם באין הסכמה או אישור כזה אם נעשתה כלפי אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהיא טעונה הסכמה או אישור.
95. הוראות המוריש
נתן המוריש בצוואתו הוראות בענין מן העניינים הנתונים לפי סימן זה לשיקול דעתו של בית הדין, יפעל בית הדין בהתאם להוראות אלה, זולת אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לסטות מהן.
נתן המוריש בצוואתו הוראות בענין מן העניינים הנתונים לפי סימן זה לשיקול דעתו של בית המשפט, יפעל בית המשפט בהתאם להוראות אלה, זולת אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לסטות מהן.
96. בית הדין כמנהל עיזבון
מינה בית דין את עצמו למנהל עיזבון, לא יחולו הוראות הסעיפים 80 עד91 למעט סעיף 88.
נתמנה האפוטרופוס הכללי כמנהל עיזבון, לא יחולו הוראות הסעיפים 84, 80 עד 91.
97. סמכויות מנהל העיזבון
מנהל העיזבון מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו, פרט לפעולות שבית הדין קבע, בצו המינוי או לאחר מכן, כטעונות אישור תחילה.
מנהל העיזבון מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו; את הפעולות המנויות להלן אין הוא מוסמך לעשות בלי שבית המשפט אישרן תחילה:
(1) העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשייה, במלאכה או במסחר, או של דירה;
(2) השכרה שחוקי הגנת הדייר חלים עליה;
(3) פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק ;
(4) מתן ערובה;
(5) כל פעולה אחרת שקבע אותה בית המשפט, בצו המינוי או לאחר מכן, כטעונת אישור כאמור.
98. כינוס נכסי העיזבון
מנהל העיזבון רשאי לדרוש שנכסי העיזבון יימסרו לו ושחובות שהגיעו למוריש יסולקו לו, וידו בזה כיד המוריש.
מנהל העיזבון רשאי לדרוש שנכסי העיזבון יימסרו לו ושחובות שהגיעו למוריש יסולקו לו, וידו בזה כיד המוריש;
99. הזמנת נושים
(א) מנהל העיזבון חייב להזמין את נושי המוריש להודיע לו בכתב על תביעותיהם; ההזמנה תפורסם ברבים ולמתן ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים מיום הפרסום.
(ב) בית הדין רשאי לפטור את מנהל העיזבון מן החובה להזמין את הנושים, אם ראה שבנסיבות העניין אין הצדקה להזמינם.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת מנהל העיזבון לסלק חובות העיזבון שעליהם נודע לו בדרך כל שהיא.
(א) מנהל העיזבון חייב להזמין את נושי המוריש להודיע לו בכתב על תביעותיהם; ההזמנה תפורסם ברבים ולמתן ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים לפחות מיום הפרסום.
(ב) בית המשפט רשאי לפטור את מנהל העיזבון מן החובה להזמין את הנושים, אם ראה שבנסיבות הענין אין הצדקה להזמינם.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת מנהל העיזבון לסלק חובות העיזבון שעליהם נודע לו בדרך כל שהיא.
100. במה מסלקים חובות העיזבון
(א) לסילוקם של חובות העיזבון ישתמש מנהל העיזבון בראש ובראשונה בכספים הנמצאים בעיזבון.
(ב) במידה שסילוק החובות מצריך מימוש של נכסי עיזבון, יציע אותם מנהל העיזבון תחילה ליורשים ויתן להם שהות סבירה לרכשם במחיר שאינו נופל ממחיר השוק. יורשים שלא יכלו בתחילה לרכוש את הנכסים יוכלו לעשות זאת בכל זמן שיהיה ברשותם ממון לכך.
(ג) ציווה המוריש נכס מסוים לפלוני, לא ימומש אותו נכס כל עוד אפשר לסלק חובות העיזבון מתוך נכסי עיזבון אחרים.
(א) לסילוקם של חובות העיזבון ישתמש מנהל העיזבון בראש ובראשונה בכספים הנמצאים בעיזבון.
(ב) במידה שסילוק החובות מצריך מימוש של נכסי עיזבון, יציע אותם מנהל העיזבון תחילה ליורשים ויתן להם שהות סבירה לרכשם במחיר שאינו נופל ממחיר השוק.
(ג) ציווה המוריש נכס מסוים לפלוני, לא ימומש אותו נכס כל עוד אפשר לסלק חובות העיזבון מתוך נכסי עיזבון אחרים.
(ד) בית המשפט רשאי לתת למנהל העיזבון הוראות שונות מהוראות סעיף זה, ורשאי הוא להורות לו שמכירתם של נכסי עיזבון תהיה בדרך שנכסים כאלה נמכרים בהוצאה לפועל או בדרך אחרת שיקבע.
101. חובות מובטחים
גם חוב מחובות המוריש שהיה מובטח ערב מותו, יחולו עליו הוראות סימן זה.
חוב מחובות המוריש שהיה מובטח ערב מותו, אין הוראות חוק זה פוגעות בגבייתו מתוך הבטוחה.
102. חובות בעתיד וחובות על תנאי
חוב מחובות המוריש שלא הגיע זמן פירעונו וחוב על תנאי רשאי בית הדין, אם ראה סיבה לכך, להורות שיובטח או שיסולק כפי שיקבע, אף לפני זמן הפרעון או בטרם התקיים התנאי.
חוב מחובות המוריש שלא הגיע זמן פרעונו וחוב על תנאי רשאי בית המשפט, אם ראה סיבה לכך, להורות שיובטח או שיסולק כפי שיקבע, אף לפני זמן הפרעון או בטרם התקיים התנאי.
103. הוצאות ניהול חשבון
הוצאות ניהול העיזבון, לרבות שכרו של מנהל העיזבון, יחולו על העיזבון אם לא הורה בית הדין שיחולו, כולן או מקצתן, על צד אחר.
הוצאות ניהול העיזבון, לרבות שכרו של מנהל העיזבון, יחולו על העיזבון אם לא הורה בית המשפט שיחולו, כולן או מקצתן, על צד אחר.
104. סדר עדיפות בין חובות העיזבון
(א) הסכומים הבאים (בחוק זה- חובות העיזבון) יסולקו לפי סדר עדיפות זה:
(1) החובות שהמוריש היה חייב ערב מותו ולא נתבטלו במותו (בחוק זה- חובות המוריש) לרבות המגיע לאלמנתו על פי כתובה או לפי הסכם ממון שביניהם;
(2) ההוצאות הכרוכות בהלווית המוריש, בקבורתו ובהצבת מצבה על קברו לפי הנהוג באותן נסיבות;
(3) ההוצאות של צו ירושה, של צו קיום ושל ניהול העיזבון במידה שהן חלות על העיזבון;
(4) המגיע לבן-זוגו של המוריש על פי המגיע לו לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973;
(ב) חובות העיזבון בעלי עדיפות שווה יסולקו שווה בשווה ובתנאי שלא יקבלו יותר מחובם.
(ג) עדיפותם של מסים ותשלומי חובה אחרים תהיה בהתאם לזמן היווצרותם.
(ד) חובות העיזבון עדיפים על מזונות מן העיזבון.
(א) הסכומים הבאים (בחוק זה – חובות העיזבון) יסולקו לפי סדר עדיפות זה:
(1) ההוצאות הכרוכות בהלווית המוריש, בקבורתו ובהצבת מצבה על קברו לפי הנהוג באותן נסיבות;
(2) ההוצאות של צו ירושה, של צו קיום ושל ניהול העיזבון במידה שהן חלות על העיזבון;
(3) החובות שהמוריש היה חייב ערב מותו ולא נתבטלו במותו (בחוק זה -חובות המוריש) לרבות המגיע לאשתו על פי כתובה במידה שסכום הכתובה אינו עולה על סכום סביר;
(4) המגיע לבן-זוגו של המוריש על פי עילה הנובעת מקשר האישות, פרט לכתובה כאמור בפסקה (3) והמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק .
(ב) חובות העיזבון בעלי עדיפות שווה יסולקו לפי יחס הסכומים שלהם.
(ג) עדיפותם של מסים ותשלומי חובה אחרים תהיה בהתאם להוראות החוקים הדנים בהם.
(ד) חובות העיזבון עדיפים על מזונות מן העיזבון.
105. בירורם וסילוקם של חובות
(א) היה מקום להניח שיהיה בעיזבון כדי סילוק כל חובות העיזבון, רשאי מנהל העיזבון לסלק חובות גם לפני גמר בירורם של שאר החובות.
(ב) קיים חשש שלא יהיה בעיזבון כדי סילוק כל חובות העיזבון, לא יסלק מנהל העיזבון לפני גמר בירורם של שאר החובות אלא חובות שגבייתם תהיה מקרקעות המוריש.
(ג) לענין סעיף זה “חובות העיזבון”- גם מזונות מן העיזבון במשמע.
(א) היה מקום להניח שיהיה בעיזבון כדי סילוק כל חובות העיזבון, רשאי מנהל העיזבון לסלק חובות גם לפני גמר בירורם של שאר החובות.
(ב) קיים חשש שלא יהיה בעיזבון כדי סילוק כל חובות העיזבון, לא יסלק מנהל העיזבון אלא חובות שבית המשפט התיר סילוקם, במלואם, בחלקם או בשיעורים, הכל כפי שהורה בית המשפט.
(ג) לענין סעיף זה “חובות העיזבון” – גם מזונות מן העיזבון במשמע.
106. פשיטת רגל של העיזבון
התברר שאין בעיזבון כדי סילוקם של כל חובות העיזבון, חייב מנהל העיזבון לסלק חובות לפי סעיפים 104, 105.
התברר שאין בעיזבון כדי סילוקם של כל חובות העיזבון, חייב מנהל העיזבון להגיש בקשה למתן צו ניהול העיזבון בפשיטת רגל לפי דיני פשיטת רגל, אם לא ציווה בית המשפט על דרך אחרת של חיסול העיזבון.
107. מועד החלוקה
(א) אחרי סילוקם של חובות העיזבון ושל המזונות מן העיזבון תחולק יתרת העיזבון בין היורשים.
(ב) אין לחלק את יתרת העיזבון כל עוד לא עברה התקופה שנקבעה בהזמנת הנושים; ואין לחלקה כל עוד לא נקבעו הזכויות התלויות, לפי סעיף 3(ב)(1), בלידתו של אדם.
(ג) בית הדין רשאי, אם ראה שהעיזבון מאפשר זאת, להתיר חלוקת מקצת העיזבון עוד לפני סילוק חובות העיזבון והמזונות מן העיזבון ולפני תום המועדים לפי סעיף קטן (ב).
(ד) הורה המוריש בצוואתו בדבר מועד מאוחר יותר לחלוקת העיזבון, ינהגו לפי הוראות הצוואה, אם לא הורה בית הדין לשנות את מועד החלוקה.
(א) אחרי סילוקם של חובות העיזבון ושל המזונות מן העיזבון תחולק יתרת העיזבון בין היורשים.
(ב) אין לחלק את יתרת העיזבון כל עוד לא עברה התקופה שנקבעה בהזמנת הנושים; ואין לחלקה כל עוד לא נקבעו הזכויות התלויות, לפי סעיף 3(ב), בלידתו של אדם.
(ג) בית המשפט רשאי, אם ראה שהעיזבון מאפשר זאת, להתיר חלוקת מקצת העיזבון עוד לפני סילוק חובות העיזבון והמזונות מן העיזבון ולפני תום המועדים לפי סעיף קטן (ב).
(ד) הורה המוריש בצוואתו בדבר מועד מאוחר יותר לחלוקת העיזבון, ינהגו לפי הוראות הצוואה, אם לא הורה בית המשפט לשנות את מועד החלוקה.
108. מגורים וכלכלה לזמן מעבר
(א) מי שערב מות המוריש היה גר עמו בדירתו, בין שהמוריש היה בעל הדירה ובין ששכר אותה, זכאותו להוסיף ולגור בה ולהשתמש אותה תקופה במטלטלי משק הבית המשותף, תקבע בהתאם לפרק רביעי לחוק זה.
(ב) מי שערב מות המוריש היה גר עמו ואותו זמן הייתה כלכלתו על המוריש, זכאותו לקבל כלכלתו מן העיזבון תקבע בהתאם לפרק רביעי לחוק זה.
(א) מי שערב מות המוריש היה גר עמו בדירתו, בין שהמוריש היה בעל הדירה ובין ששכר אותה, רשאי להוסיף ולגור בה שלושה חדשים, ואם היה יורש- ששה חדשים לאחר מות המוריש, ורשאי הוא להשתמש, אותה תקופה, במטלטלי משק הבית המשותף במידה שהשתמש בהם ערב מות המוריש.
(ב) מי שערב מות המוריש היה גר עמו ואותו זמן היתה כלכלתו על המוריש, רשאי לקבל כלכלתו מן העיזבון חודש ימים לאחר מות המוריש.
(ג) אין בזכויות לפי סעיף זה כדי לחייב אדם כלפי העיזבון או לגרוע מחלקו של יורש בעיזבון; ואין בהם כדי להוסיף על הוראות החוקים להגנת הדייר או לגרוע מהן, או לגרוע מהוראות בסעיף 115.
109. נושא החלוקה
(א) נכסי העיזבון יחולקו בין היורשים לפי שווים בזמן החלוקה.
(ב) שבח הנכסים, פירותיהם וכל מה שבא במקום הנכסים, ממות המוריש עד לחלוקת העיזבון – של העיזבון הם, והוא הדין לגבי פחת הנכסים ולגבי תשלומים המוטלים עליהם.
(ג) לא היה בעיזבון, אחרי סילוקם של חובות העיזבון ושל המזונות מן העיזבון, כדי כל המנות, יופחתו המנות לפי יחס שוויין במות המצווה זולת אם היתה בצוואתו הוראה אחרת לעניין זה.
(א) נכסי העיזבון יחולקו בין היורשים לפי שווים בזמן החלוקה.
(ב) שבח הנכסים, פירותיהם וכל מה שבא במקום הנכסים ממות המוריש עד לחלוקת העיזבון- של העיזבון הם, והוא הדין לגבי פחת הנכסים ולגבי תשלומים המוטלים עליהם.
(ג) לא היה בעיזבון, אחרי סילוקם של חובות העיזבון ושל המזונות מן העיזבון, כדי כל המנות, יופחתו המנות לפי יחס שווין במות המצווה זולת אם היתה בצוואתו הוראה אחרת לענין זה.
110. חלוקה על פי הסכם
(א) נכסי העיזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי החלטה של בית דין.
(ב) מנהל העיזבון יציע ליורשים תכנית לחלוקת הנכסים וינסה להביאם לידי הסכמה.
(ג) נעדר אחד היורשים ולא היה מיוצג כדין, יבוא אישורו של בית הדין במקום הסכמתו.
(ד) מתחלקים נכסי העיזבון על פי הסכם בין היורשים, לא יחולו הוראות הסעיפים 112 עד 117.
(א) נכסי העיזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית המשפט.
(ב) מנהל העיזבון יציע ליורשים תכנית לחלוקה הנכסים וינסה להביאם לידי הסכמה.
(ג) נעדר אחד היורשים ולא היה מיוצג כדין, יבוא אישורו של בית המשפט במקום הסכמתו.
(ד) מתחלקים נכסי העיזבון על פי הסכם בין היורשים, לא יחולו הוראות הסעיפים 112עד 117.
111. חלוקה על פי צו בית-דין
(א) באין הסכם בין היורשים יחולקו נכסי העיזבון ביניהם על פי צו בית הדין.
(ב) הורה המוריש בצוואתו כיצד יחולקו נכסי העיזבון בין היורשים, ינהג בית הדין לפי הוראות הצוואה, זולת אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לסטות מהן; באין הוראות כאלה בצוואת המוריש, ינהג בית הדין לפי הכללים שבסעיפים 112 עד 117.
(א) באין הסכם בין היורשים יחולקו נכסי העיזבון ביניהם על פי צו בית המשפט.
(ב) מנהל העיזבון יביא לפני בית המשפט תכנית לחלוקת הנכסים.
(ג) הורה המוריש בצוואתו כיצד יחולקו נכסי העיזבון בין היורשים, ינהג בית המשפט לפי הוראות הצוואה, זולת אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לסטות מהן; באין הוראות כאלה בצוואת המוריש, ינהג בית המשפט לפי הכללים שבסעיפים 112 עד 117.
112. נכסים שיש בהם דין חלוקה
(א) נכס בעיזבון שיש בו כדי חלוקה יחולק בין היורשים.
(ב) כאשר יש מספר נכסים החלוקה תהיה נכס כנגד נכס.
(ג) יש להתחשב בחלוקת הנכסים בתועלת שנכס פלוני עשוי להביא ליורש פלוני ולערך הרגשי שיש לנכס פלוני לגבי יורש פלוני.
נכסי העיזבון יחולקו בין היורשים ככל האפשר בעין, בשים לב לתועלת שנכס פלוני עשוי להביא ליורש פלוני ולערך הרגשי שיש לנכס פלוני לגבי יורש פלוני.
113. נכסים שאינם ניתנים לחלוקה
(א) נכס שאינו ניתן לחלוקה, ונכס שעל ידי חלוקה היה מאבד שיעור ניכר מערכו, לרבות יחידה בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, ולמעט משק חקלאי שסעיף 114 חל עליו – יקבע היורש הנתבע האם רצונו לקנות את חלק חברו או למכור לו את חלקו, ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק; הסכום שהציע אותו יורש ייזקף על חשבון המגיע לו מן העיזבון, ואם עלה על המגיע כאמור, ישלם היורש את הסכום העודף.
(ב) לא הסכים אף יורש אחד לרכוש את הנכס כאמור בסעיף קטן (א), יימכר הנכס ודמי המכר יחולקו.
(ג) בית הדין רשאי להורות על דרך מכירת הנכסים.
(א) נכס שאינו ניתן לחלוקה ונכס שעל ידי חלוקה היה מאבד שיעור ניכר מערכו, לרבות יחידה בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, ולמעט משק חקלאי שסעיף 114 חל עליו- יימסר ליורש המרבה במחירו, ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק; הסכום שהציע אותו יורש ייזקף על חשבון המגיע לו מן העיזבון, ואם עלה על המגיע כאמור, ישלם היורש את הסכום העודף.
(ב) לא הסכים אף יורש אחד לרכוש את הנכס כאמור בסעיף קטן (א), יימכר הנכס ודמי המכר יחולקו.
(ג) בית המשפט רשאי להורות שהמכירה תהיה בדרך שנכסים כאלה נמכרים בהוצאה לפועל או בדרך אחרת שיקבע, ורשאי הוא לקבוע את תנאי התשלום לפי סעיף קטן (א) ותנאי תשלום דמי המכר לפי סעיף קטן (ב).
114. משק חקלאי
(א) משק חקלאי שחלוקתו היתה פוגעת בכושר קיומו כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית – יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העיזבון.
(ב) באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו – יחליט בית הדין על פי סעיף 113.
(ג) היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה, יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי האמור.
(א) משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית – יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העיזבון
(ב) באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו – יחליט בית המשפט לפני הנסיבות.
(ג) היו שני יורשים או יותר, ובהם בן-זוגו של המוריש, מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק החקלאי – בן זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים.
(ד) היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה, יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי האמור.
115. דירת המגורים
(א) דירה שהמוריש היה בעלה או שכר על פי חוזה שכירות שאינה מתבטלת במותו, וגר בה ערב מותו, מי שהיה גר בה אותה שעה עם המוריש, ויש לו זכות למזונות מהעיזבון עפ”י פרק רביעי לחוק זה, רשאי להוסיף ולגור בה.
(ב) בית הדין רשאי לקבוע, לפי בקשת היורשים:
(1) שהזכאים לגור בדירת המגורים יגורו רק אם הדבר מאפשר זאת, ואם לאו – יגורו במדור אחר על חשבון העיזבון;
(2) שהנשארים בדירה יוסיפו לגור רק בחלק מן הדירה, ובלבד שחלק זה יכלול את המטבח וחדרי-השירות, אם ישנם;
(ג) דירה שהמוריש שכר וגר בה ערב מותו, זכות השכירות בה על פי חוזה שאינה מתבטלת במות המוריש ואינה זכות לפי חוקי הגנת הדייר, תימסר ליורשיו.
(א) דירה שהמוריש היה ערב מותו בעלה וגר בה, רשאים בן-זוגו, ילדיו והוריו שהיו גרים בה אותה שעה עם המוריש, להוסיף ולגור בה כשוכרי היורשים שבחלקם נפלה הדירה; דמי השכירות, תקופתה ותנאיה ייקבעו בהסכם בין הנשארים בדירה לבין אותם היורשים, ובאין הסכם ביניהם – על ידי בית המשפט.
(ב) בית המשפט רשאי לקבוע, לפי בקשת היורשים האמורים:
(1) שיוסיפו לגור בדירה רק אלה שאין להם דירה אחרת למגורים;
(2) שהנשארים בדירה יוסיפו לגור רק בחלק מן הדירה, ובלבד שחלק זה יכלול את המטבח וחדרי-השירות, אם ישנם.
(ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו- (ב) יחולו גם על דירה ששכר המוריש לתקופה העולה על עשרים וחמש שנים וגר בה ערב מותו והשכירות לא נתבטלה במותו; והוא, על אף האמור לענין זה בחוזה השכירות.
(ד) דירה שהמוריש שכר לתקופה קצרה יותר וגר בה ערב מותו, זכות השכירות בה על פי חוזה שאינה מתבטלת במות המוריש ואינה זכות לפי חוקי הגנת הדייר, תימסר לבן-זוגו, לילדיו ולהוריו שהיו גרים באותה דירה עם המוריש ערב מותו.
116. חלוקה על-פי גורל
נכסים שיש בהם דין חלוקה, אך החלקים נקבעו לפי ערכם – יחולקו בין היורשים על פי גורל.
נכסים שלא ניתן לנהוג בהם לפי הסעיפים 112 עד 115 יחולקו בין היורשים על פי גורל.
117. תיאום הזכויות של יורשים אחדים
(א) מקום שהוראות סימן זה נותנות זכות לאחד היורשים, גם יורשים אחדים במשמע אם הסכימו להשתמש באותה זכות במשותף.
(ב) רצו יורשים אחדים להשתמש באותה זכות כל אחד בפני עצמו, יכריע ביניהם בית הדין.
(א) מקום שהוראות סימן זה נותנות זכות לאחר (לאחד) היורשים, גם יורשים אחדים במשמע אם הסכימו להשתמש באותה זכות במשותף.
(ב) רצו יורשים אחדים להשתמש באותה זכות כל אחד בפני עצמו, יכריע ביניהם בית המשפט.
(ג) אין למסור נכס אחד ליורשים אחדים בלי הסכמתם.
118. פרטת חלוקה
(א) מנהל העיזבון יגיש לבית הדין, תוך שלושים יום לאחר חלוקת העיזבון, פרטה של חלוקת העיזבון ויאמת את שלמות הפרטה.
(ב) הפרטה תציין את הנכסים שכל אחד מן היורשים קיבל מן העיזבון ותכלול שומת שוויים של נכסים אלה בזמן החלוקה, אם לא ויתרו היורשים על השומה.
(א) מנהל העיזבון יגיש לבית המשפט, תוך שלושים יום לאחר חלוקת העיזבון, פרטה של חלוקת העיזבון ויאמת בתצהיר או שלמות הפרטה.
(ב) הפרטה תציין את הנכסים שכל אחד מן היורשים קיבל מן העיזבון ותכלול שומת שוויים של נכסים אלה בזמן החלוקה, אם לא ויתרו היורשים על השומה.
119. חלוקה נוספת
חולק העיזבון ולאחר מכן נתגלו נכסי עיזבון נוספים, יחולקו אף הם לפי הוראות סימן זה, אך אין לחזור ולחלק את אשר חולק אלא בהסכמת הנוגעים בדבר או במידה שנראה לבית הדין שהחלוקה הקודמת היתה נעשית אחרת אילו הנכסים הנוספים היו ידועים אותו זמן.
חולק העיזבון ולאחר מכן נתגלו נכסי עיזבון נוספים, יחולקו אף הם לפי הוראות סימן זה, אך אין לחזור ולחלק את אשר חולק אלא בהסכמת הנוגעים בדבר או במידה שנראה לבית המשפט שהחלוקה הקודמת היתה נעשית אחרת אילו הנכסים הנוספים היו ידועים אותו זמן.
120. תיקון חלוקה
(א) חולק העיזבון, אם על פי הסכם בין היורשים ואם על פי צו בית הדין, ולאחר מכן נודעו עובדות המראות ששומת נכס מנכסי העיזבון היתה מוטעית ביותר מששית, או שתוקן או בוטל צו הירושה או צו הקיום שעל יסודם נעשתה החלוקה, חולקים את העיזבון מחדש.
(ב) אם אחד היורשים שקבל מהעיזבון מכר את חלקו ואחר כך התברר שהיתה חלוקה מוטעית – אין להוציא מהלוקח, ויעשו חשבון עם היורש על מה שקבל בתחילה ועל מה שמגיע לו באמת.
(ג) אם הנכסים קיימים בידי היורשים ויש לעשות חלוקה חוזרת מחזירים את הנכסים; אם הנכסים לא בעין תהיה חלוקה חוזרת בכסף.
(א) חולק העיזבון, אם על פי הסכם בין היורשים ואם על פי צו בית המשפט, ולאחר מכן נודעו עובדות המראות ששומת נכס מנכסי העיזבון היתה מוטעית ביותר מששית, או שתוקן או בוטל צו הירושה או צו הקיום שעל יסודם נעשתה החלוקה, חייבים אלה שקיבלו יותר מחלקם להחזיר את היתרה לאלה שקיבלו פחות מחלקם, ובלבד שמי שקיבל מנכסי העיזבון בתום לב אינו חייב להחזיר אלא מה שנשאר בידו.
(ב) באין הסכמה בין הצדדים יקבע בית המשפט, לפי הנסיבות, אם ההחזרה תהיה בעין או בכסף.