חקיקה הלכתית — חזון, מתודולוגיה ויישום

חזון המכון לחקיקה הלכתית

המכון לחקיקה הלכתית פועל לגיבוש ולהנגשה של עקרונות ההלכה היהודית באמצעות חקיקה מודרנית. חזון המכון הוא לנסח את ההלכה בצורת “חוקים הלכתיים” – חוקים מובְנים וברורים הכתובים בשפה המשפטית הנהוגה בישראל, כמענה מקיף לשאלות משפטיות אוניברסליות.

מהו “חוק הלכתי”?

בבסיס תפיסת המכון עומדת ההבנה שחוק הוא מענה מקומי לשאלות אוניברסליות. חוק הירושה, למשל, עונה על שאלה כללית “מתי עובר עזבונו של אדם ליורשיו?”, אשר התשובה לכך משתנה בהתאם לתרבות, לדת ולמערכת הערכים המקומית בכל מדינה ותקופה.

כך גם ההלכה – במשך אלפי שנים עיצבה היהדות תשובות ייחודיות לשאלות יסוד אלו, אך אלו מפוזרות על פני מאות ספרים, תקופות, ופסקי הלכה מגוונים. כתוצאה מכך, המענה ההלכתי כיום מצריך ידע מעמיק ובקיאות מקיפה שרק דיינים ופוסקים מעטים מחזיקים בה.

המתודולוגיה

המכון לחקיקה הלכתית שם לו למטרה להנגיש את ההלכה באופן בהיר, אחיד ושווה לכל נפש – דתיים וחילונים כאחד. לשם כך, גובשה שיטה ייחודית לעריכת ההלכה:

1. אימוץ השפה המשפטית המודרנית – במקום ניסוח הלכתי מסורתי, כל חוק הלכתי מנוסח בלשון משפטית עדכנית, בדומה לזו הנהוגה בחקיקה הישראלית.

2. אימוץ החלוקה לנושאים של המשפט האזרחי -לכך חוק אזרחי נוסח חוק הלכתי מקביל, שעוסק בדיוק באותו נושא.

3. ניתוח השאלות האוניברסליות – כל סעיף בחוק האזרחי מפורק לשאלת היסוד שהוא עוסק בה.

4. גיבוש העמדה ההלכתית – לכל שאלה ניתנת תשובה הלכתית עקרונית המבוססת על מקורות ההלכה, מבלי להיכנס לוויכוחים הלכתיים פנימיים או לדינים פרטיים.

5. סידור החוק ההלכתי לפי מבנה החוק האזרחי – כך שניתן לבצע השוואה סעיף מול סעיף.

קודקס החוקים ההלכתיים

התוצר הוא קודקס חקיקה הלכתית מקביל לזה האזרחי, בו:

• כל חוק אזרחי מקבל את המקביל ההלכתי שלו.

• הסדר הפנימי של הסעיפים נשמר.

• השפה המשפטית זהה.

• היחס בין החוק ההלכתי לבין פסקי ההלכה המסורתיים מקביל ליחס שבין החוק האזרחי לבין פסיקת בתי המשפט.

למשל, לצד חוק הירושה תשכ”ה–1965, נוסח חוק הירושה ההלכתי – קובץ סעיפים המסכם את עמדת ההלכה בדיני ירושה, בהתבסס על כללים ופסקי ההלכה מכל התקופות.

ניתן לראות בעבודת המכון סוג של “הנדסה לאחור“(reverse engineering)  של ההלכה: יצירת גרסת חקיקה פורמלית שהייתה יכולה להוות את הבסיס להיווצרות הפסיקה ההלכתית כפי שהיא מוכרת לנו כיום.

מטרות המכון

1. הנגשה הלכתית – הצגת ההלכה בלשון חקיקה אזרחית ברורה.

2. משפט השוואתי – אפשרות להשוואה עניינית ומדויקת בין עמדות החוק לבין עמדות ההלכה.

3. שימוש מקצועי ואישי – כלי עזר לרבנים, עורכי דין, דיינים ולציבור הרחב בלימוד מעשי של עקרונות ההלכה.

היעד

• המכון שואף להפוך את קודקס החוקים ההלכתיים לבסיס אפשרי לחקיקה אזרחית עתידית במדינת ישראל, באופן שיאפשר שילוב של ערכי ההלכה במערכת המשפט המודרנית.

• כל אזרח יוכל לבחון את מצבו המשפטי לפי דין תורה לפני נקיטת פעולה משפטית.

תחומי פעילות עיקריים

המכון פועל בנושאים מגוונים של משפט אזרחי, ביניהם:

1. ירושה וצוואה

2. מכר

3. מתנות

4. שכירות

5. שליחות

6. נאמנות

7. חוזים

8. מקרקעין ומטלטליו

9. השבת אבדה

10. עשיית עושר ולא במשפט

 אופן הפעולה

צוות המכון כולל תלמידי חכמים בעלי כושר דיינות, לצד משפטנים מומחים. העבודה כוללת:

• לימוד של החוק הישראלי הרלוונטי.

• ניתוח ההיבטים ההלכתיים לכל סוגיה.

• ניסוח החוק ההלכתי המקביל, בשפה משפטית ובמבנה אחיד.

 שלבי הפרויקט

• שלב ראשון: תרגום חוקים בסיסיים בתחום דיני ממונות, כגון חוק הירושה, חוק המכר וחוק השבת אבדה.

• שלב מתקדם: הרחבת הפרויקט לתחומים נוספים ולחוקים חדשים, כגון דיני אישות.

 חוקים הלכתיים שכבר נוסחו

• חוק הירושה לישראל

• חוק המכר לישראל

• חוק המתנה לישראל

• חוק השכירות והשאילה לישראל

• חוק השליחות לישראל

• חוק הנאמנות לישראל