
המכון לחקיקה הלכתית
המכון לחקיקה הלכתית

הרב זלמן נחמיה גולדברג
"תועלת לרבנים יושבי על מדין"

הרב שלמה עמאר
"וללמד דעת את העם, שיהיו כל מעשיהם עפ"י דין תורתינו הקדושה"

הרב שלמה דיכובסקי
"תצמח מכך תועלת רבה לרבנים ולעורכי דין, ולכל מי שעוסק בנושאים אלה"

הרב דב ליאור
"מלאכת קודש זו, שהיא תהווה תשתית שמדינת ישראל עוד תשתמש בה"
להפגיש את המסורת עם העתיד
שאלות אוניברסליות ותשובות מקומיות
חוקי מדינת ישראל, כמו חוקים במדינות אחרות, עוסקים בשאלות אוניברסליות ונותנים להן תשובות מקומיות. לדוגמה, חוק הירושה, תשכ”ה-1965, קובע בסעיף 1:
“במות אדם עובר עזבונו ליורשיו.”
שאלה פשוטה לכאורה – מתי עובר עזבונו של אדם ליורשיו? – עשויה לקבל תשובות שונות בתרבויות שונות, בהתאם לאמונות, מנהגים וערכים חברתיים. המחוקק הישראלי בחר באפשרות שבה העיזבון עובר ליורשים מיד עם מות המוריש. החלטה זו, כמו רבות אחרות, נובעת מתפיסות חברתיות ותרבותיות ייחודיות.
ההלכה כתרבות ישראלית
גם להלכה יש תשובות לשאלות אוניברסליות אלו. ההלכה, המשקפת את תרבותו של עם ישראל, פיתחה לאורך אלפי שנים מערכת חוקים ודינים המתייחסים לנושאים כמו ירושה, רכוש, ודיני ממונות. אלא שדינים אלה מפוזרים בין עשרות ספרים, תקופות שונות ופוסקים מגוונים. כתוצאה מכך, נדרשת בקיאות עצומה כדי להבין וליישם את ההלכה במקרים עכשוויים.
המכון לחקיקה הלכתית – תרגום ההלכה לשפת החוק הישראלי
המכון לחקיקה הלכתית הוא מיזם ייחודי שמטרתו להנגיש את המשפט העברי בצורה מודרנית ומובנת, על פי מודל חוקי מדינת ישראל. המיזם שואף להעניק לתושבי המדינה, דתיים וחילונים כאחד, גישה פשוטה וברורה להלכה, תוך הצגת הזכויות והחובות הנגזרות ממנה.
מטרות המכון:
- הנגשת המשפט העברי לציבור הרחב – עריכת ההלכה בצורת חוקים אזרחיים, המותאמים לשפת החוק הישראלי.
- תרגום חוקי מדינת ישראל להלכה – יצירת קודקס חוקים הלכתי, המשווה בין חוקי המדינה לעמדת ההלכה בכל תחומי המשפט, פרט למשפט פלילי ודיני אישות.
- חיזוק ההבנה המשפטית – מתן אפשרות לעורכי דין, רבנים, דיינים והציבור הרחב ללמוד את עמדת ההלכה לצד כל סעיף בחוק האזרחי.
תחומי הפעילות: המכון פועל לתרגם את חוקי המדינה למגוון תחומים, בהם:
- חוזים
- דיני עבודה
- שכנות
- מכר ומתנות
- ירושה וצוואה
- שכירות
איך זה עובד? המכון מעסיק צוות מומחים הכולל תלמידי חכמים בעלי כושר דיינות ומשפטנים מנוסים. הצוות לומד את חוקי מדינת ישראל, את עקרונותיהם ואת לשונם המודרנית, ומנסח את עמדת ההלכה בהתאמה למבנה ולשפה המשפטית של החוק הישראלי. הדגש הוא על יצירת אחידות שתאפשר לכל אדם להבין את החוקים המתורגמים, גם ללא רקע תורני.
שלבי הפרויקט:
- שלב ראשון: תרגום 15 חוקים בסיסיים, ביניהם חוק הירושה, חוק המכר וחוק השבת אבידה.
- שלב מתקדם: הרחבת הפרויקט לתחומים נוספים ולחוקים חדשים.
החזון: המכון שואף שתרגום החוקים ישמש כבסיס לחקיקה עתידית במדינת ישראל, תוך שילוב עקרונות ההלכה במערכת המשפט המודרנית.
שירות לכלל הציבור: המכון מבטיח שכל אדם – דתי או חילוני – יוכל להבין את עמדת ההלכה ביחס לחוקי המדינה, עוד לפני תחילת הליך משפטי. כך, כל אזרח יוכל להיות מודע לזכויותיו ולחובותיו בהתאם לדין תורה.
דוגמאות לחוקים המתורגמים:
- חוק הירושה לישראל
- חוק המכר לישראל
- חוק השבת אבידה לישראל
סיכום: המכון לחקיקה הלכתית פועל לגשר בין עולמות המשפט המודרני וההלכתי, וליצור כלי משפטי ייחודי ונגיש שמכבד את שני העולמות.

עו"ד שלום אטלי
מנהל המכון
לאחר הפסקה של יותר מעשור בפעילות המכון, שנבעה מאתגרים בריאותיים אישיים, אני שב לעשייה ולכתיבה בעולם המשפט העברי מתוך תחושת שליחות מחודשת. תקופה זו של ריחוק והתבוננות העניקה לי הזדמנות נדירה לבחון לעומק לא רק את עולמי האישי, אלא גם את מקומו המשתנה של המשפט העברי במרחב המשפטי, החברתי והלאומי במדינת ישראל.
בספרים הקודמים שהוציא המכון לחקיקה הלכתית, ביקשתי להנגיש את המשפט העברי – מערכת עשירה ועמוקה השואבת ממסורת עתיקת יומין – בלבוש מודרני ובשפה משפטית ברורה ומובנת לכל משפטן. מטרתי הייתה להציג את המשפט העברי כמתאים למציאות המשפטית והחברתית המודרנית, תוך שמירה על ערכיו הנצחיים. ניסיתי לעקוף את המחלוקות הפנימיות המאפיינות את השיח ההלכתי וליצור שפה משותפת שיכולה לדבר אל כלל החברה הישראלית.
עם זאת, עבודתי עוררה לעיתים ספקות ואף ביקורת מצד גורמים שונים, כולל כאלה הרואים עצמם נאמנים להלכה ולעקרונות המשפט העברי. נטען כי אין למערכת המשפט העברי יכולת מעשית לשמש תשתית משפטית למדינה מודרנית, וכי היא מתאימה יותר לתיאוריה אינטלקטואלית מאשר ליישום יומיומי.