חוק השומרים
1. שמירה ושומרים
(א) (1) שמירת נכס היא החזקתו כדין שלא מכוח בעלות; והוא כשביקשו בעל הנכס לשמור, והשומר קיבל עליו לשמור.
(2) השומר אינו חייב לשמור רק לאחר שעשה מעשה קנין בחפץ.
(ב) שומר נכס שאין לו בשמירתו טובת הנאה לעצמו, הוא שומר חינם.
(ג) שומר נכס המקבל תמורה בעד השמירה או שיש לו בשמירתו טובת הנאה אחרת לעצמו, ואיננו משתמש בנכס הוא שומר שכר.
(ד) שומר נכס כדי להשתמש בו, או להנות ממנו בלי ליתן תמורה, הוא שואל.
(ה) שומר נכס ומשתמש בו ונותן תמורה על כך, הוא שוכר.
החוק האזרחי:
(א) שמירת נכס היא החזקתו כדין שלא מכוח בעלות.
(ב) השומר נכס שאין לו בשמירתו טובת הנאה לעצמו, הוא שומר חינם.
(ג) השומר נכס המקבל תמורה בעד השמירה או שיש לו בשמירתו טובת הנאה אחרת לעצמו, ואיננו שואל, הוא שומר שכר.
(ד) השומר נכס כדי להשתמש בו או להינות ממנו בלי ליתן תמורה, הוא שואל.
2. אחריות שומרים
(א) שומר חינם חייב להניח הפיקדון במקום המשתמר; והוא אחראי לאבדן הנכס או לנזקו או לגניבתו אם נגרמו ברשלנותו.
(ב) שומר חינם שלא שמר כראוי, אע”פ שלבסוף נאבד באונס חייב; ובלבד שאפשר לתלות שהאונס בא מחמת הפשיעה.
(ג) שומר חינם שבאו גנבים או אנסים או חיות טורפות, ויכול להציל ע”י שיצעק לעזרה, ולא עשה כן הרי זה פושע וחייב; אם לא מוצא מי שיבא לעזרה כי אם בשכר, פטור.
(ד) שומר שכר חייב להניח הפיקדון במקום המשתמר יותר ולשומרו בשמירה מעולה; והוא אחראי לאבדן הנכס, לגניבתו ולנזקו, זולת אם נגרמו עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש או שלא היה יכול למנוע תוצאותיהן.
(ה) שואל אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, יהיו גורמיהם אשר יהיו, ובלבד שהנזק לא בא מחמת המשאיל.
(ו) שומר שנודע לו כי עלול להיגרם לנכס נזק שהוא אינו אחראי לו לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), ולא הודיע על כך לבעל הנכס תוך זמן סביר או לא נקט אמצעים סבירים להודיע לו, יהא אחראי לאותו נזק במידה שההודעה היתה מאפשרת לבעל הנכס למנוע את הנזק.
החוק האזרחי:
(א) שומר חינם אחראי לאבדן הנכס או לנזקו אם נגרמו ברשלנותו.
(ב) שומר שכר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, זולת אם נגרמו עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא יכול היה למנוע תוצאותיהן; אך כשהמטרה לשמור על הנכס היתה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו, פטור השומר אם אבדן הנכס או נזקו נגרמו שלא ברשלנותו.
(ג) שואל אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, יהיו גורמיהם אשר יהיו, ובלבד שאחריותו לא תהיה חמורה משל מחזיק בנכס שלא כדין.
(ד) שומר שנודע לו כי עלול להיגרם לנכס נזק שהוא אינו אחראי לו לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), ולא הודיע על כך לבעל הנכס תוך זמן סביר או לא נקט אמצעים סבירים להודיע לו, יהא אחראי לאותו נזק במידה שההודעה היתה מאפשרת לבעל הנכס למנוע את הנזק.
2א. פטור מחובת שמירה
(א) לא נאמרו דיני שומרים בקרקעות, ולא בשטרות, ולא בנכסים שאינם של בני ברית.
(ב) לא נאמרו דיני שומרים אם היו הבעלים משועבדים לשומר בשעת ההפקדה.
החוק האזרחי:
שומר חינם או שומר שכר שקיבל נכס על מנת לשמרו אישית, והוא מסר אותו לאדם אחר בלי שהורשה לכך במפורש או מכללא, אחריותו לאבדן הנכס או לנזקו תהא כשל שואל.
3. החמרת האחריות
שומר חינם או שומר שכר שקיבל נכס, אסור לו למסור אותו לאדם אחר בלי שהורשה לכך במפורש או מכללא; ואם מסר מתחייב על כל על כל אובדן או נזק הנכס.
החוק האזרחי:
שומר חינם או שומר שכר שקיבל נכס על מנת לשמרו אישית, והוא מסר אותו לאדם אחר בלי שהורשה לכך במפורש או מכללא, אחריותו לאבדן הנכס או לנזקו תהא כשל שואל.
4. סייג לאחריות
(א) שומר אינו אחראי לאבדן הנכס או לנזקו שנגרמו עקב שימוש רגיל בנכס לפי תנאי השמירה או עקב בלאי טבעי.
(ב) אבד הנכס או ניזוק עקב מום שהיה בו בזמן מסירתו לשומר, שומר חינם פטור וש”ש חייב; זולת אם המפקיד ידע על כך בזמן ההפקדה.
(ג) אולם אין בהוראת סעיפים קטנים (א) ו(ב) כדי להפחית מאחריותו בשל רשלנות.
החוק האזרחי:
שומר אינו אחראי לאבדן הנכס או לנזקו שנגרמו עקב שימוש רגיל בנכס לפי תנאי השמירה או עקב בלאי טבעי או מום שהיה בו בתחילת השמירה, אולם אין בהוראה זו כדי להפחית מאחריותו בשל רשלנות.
5. פיצוי ושיפוי
(א) היה השומר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, זכאי בעל הנכס לפיצויים לפי שווי הפיקדון בשעת האבדן או הנזק.
(ב) לא היה השומר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, אך היה לו בשל אבדנו או נזקו זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי צד שלישי, אם הזכות לפיצוי או לשיפוי היא מחמת הנכס רשאי בעל הנכס לתבוע מן השומר את נזקו מתוך הפיצוי או השיפוי המגיע לשומר.
החוק האזרחי:
(א) היה השומר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, זכאי בעל הנכס לפיצויים הניתנים בשל הפרת חוזה.
(ב) לא היה השומר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, אך היה לו בשל אבדנו או נזקו זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי צד שלישי, רשאי בעל הנכס לתבוע מן השומר את נזקו מתוך הפיצוי או השיפוי המגיע לשומר.
6. הרשאה לעת צורך
(א) שומר חייב לעשות כל פעולה דחופה ובלתי צפויה מראש, הדרושה באופן סביר למניעת נזק העלול להיגרם לנכס.
(ב) פעולת הצלה למניעת נזק הכרוכה בהוצאות- שומר חינם פטור מלהוציא הוצאות ושומר שכר חייב.
החוק האזרחי:
שומר רשאי לעשות כל פעולה דחופה ובלתי צפויה מראש הדרושה באופן סביר למניעת נזק העלול להיגרם לנכס, כאילו נתן לו בעל הנכס הרשאה לעשות כן.
7. שומר שמסר לשומר משנה
(א) שומר שמסר את הנכס לשומר-משנה, רואים את מעשיו ומחדליו של השומר המשנה כמעשיו ומחדליו של השומר, ושומר המשנה אחראי גם כלפי בעל הנכס באותה מידה שהוא אחראי כלפי השומר, אם מסירת הנכס היתה שלא ברשות בעל הנכס.
(ב) אולם אם מסירת הנכס היתה ברשות מבעל הנכס, בין ברשות מפורשת בין רשות מכללא שומר המשנה אחראי רק כלפי בעל הנכס.
החוק האזרחי:
(א) שומר שמסר את הנכס לשומר-משנה, רואים את מעשיו ומחדליו של השומר המשנה כמעשיו ומחדליו של השומר, ושומר המשנה אחראי גם כלפי בעל הנכס באותה מידה שהוא אחראי כלפי השומר.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו בין אם מסירת הנכס היתה ברשות בעל הנכס ובין אם היתה שלא ברשותו, ובלבד שאין בהן כדי לגרוע מאחריותו של השומר לפי סעיף 3 או לפי כל דין אחר.
8. שיפוי
(א) בעל הנכס חייב לשפות שומר שכר או שומר חינם וכן את המחזיק משכון או בטוחה אחרת, על ההוצאות הסבירות שהוציאו ועל ההתחייבויות שהתחייבו בהן באופן סביר עקב השמירה עד כדי דמי הנכס.
(ב) כל שומר זכאי לשיפוי כאמור בסעיף קטן (א) עקב פעולה שעשה לפי סעיף 6.
החוק האזרחי:
(א) בעל הנכס חייב לשפות שומר חינם וכן את המחזיק משכון או בטוחה אחרת, על ההוצאות הסבירות שהוציאו ועל ההתחייבויות
שהתחייבו בהן באופן סביר עקב השמירה.
(ב) כל שומר זכאי לשיפוי כאמור בסעיף קטן (א) עקב פעולה שעשה לפי סעיף 6.
9. עכבון
לשומר תהא זכות עכבון על הנכס כדי המגיע לו מבעל הנכס עקב השמירה.
החוק האזרחי:
לשומר תהא זכות עכבון על הנכס כדי המגיע לו מבעל הנכס עקב השמירה.
10. קיזוז
חובות שבעל הנכס והשומר חבים זה לזה עקב השמירה ניתנים לקיזוז
החוק האזרחי:
חובות שבעל הנכס והשומר חבים זה לזה עקב השמירה ניתנים לקיזוז
11. בעל נכס שלא קיבלו בחזרה
שומר הזכאי להחזיר את הנכס לבעלו ועשה את המוטל עליו כדי להחזירו, אלא שבעל הנכס לא קיבלו, רשאי לבקש מבית הדין הוראות מה יעשה בנכס ויהא פטור מכל אחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות בית הדין; ואם היה שומר שכר, תהא אחריותו לאבדן הנכס או לנזקו וזכותו לשיפוי כשל שומר חינם, אף בלי שביקש הוראות מבית הדין; ואם היה שואל דינו כשומר שכר.
החוק האזרחי:
שומר הזכאי להחזיר את הנכס לבעלו ועשה את המוטל עליו כדי להחזירו, אלא שבעל הנכס לא קיבלהו, רשאי לבקש מבית המשפט הוראות מה יעשה בנכס ויהא פטור מכל אחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות בית המשפט; ואם היה שומר שכר או שואל, תהא אחריותו לאבדן הנכס או לנזקו וזכותו לשיפוי כשל שומר חינם, אף בלי שביקש הוראות מבית המשפט.
12. דין בעל מלון
(א) בסעיף זה- “מלון”- לרבות פנסיון ובית אירוח אחר;
“בעל מלון”- לרבות מי שבידו ניהול של מלון;
“אורח”- מי שניתן לו מקום לינה במלון.
(ב) לענין נכסים של אורח הנמצאים במלון, דין בעל המלון כדין שומר שכר.
(ג) היו הנכסים כספים, ניירות ערך או חפצי ערך אחרים, לא יחול ס”ק(ב) אלא אם הודיע עליהם האורח לבעל המלון ומסרם, לפי דרישתו, להחזקתו.
(ד) בעל מלון חייב באחריות, גם אם לא ניתנה לו הודעה על אבדן הנכס או על נזקו תוך זמן סביר לאחר שנודע על כך לאורח או שהיה עליו לדעת על כך.
(ה) לבעל מלון תהא זכות עכבון על נכסי האורח הנמצאים במלון או שנמסרו להחזקתו לפי סעיף קטן (ג) כדי המגיע לו הן עקב השמירה והן עקב האירוח.
החוק האזרחי:
(א) בסעיף זה – “מלון” – לרבות פנסיון ובית אירוח אחר;
“בעל מלון” – לרבות מי שבידו ניהול של מלון;
“אורח” – מי שניתן לו מקום לינה במלון.
(ב) לענין נכסים של אורח הנמצאים במלון, דין בעל המלון כדין שומר שכר.
(ג) היו הנכסים כספים, ניירות ערך או חפצי ערך אחרים, לא יחול סעיף קטן (ב) אלא אם הודיע עליהם האורח לבעל המלון ומסרם, לפי דרישתו, להחזקתו.
(ד) בעל מלון פטור מאחריותו לפי סעיף זה, אם לא ניתנה לו הודעה על אבדן הנכס או על נזקו תוך זמן סביר לאחר שנודע על כך לאורח או שהיה עליו לדעת על כך.
(ה) לבעל מלון תהא זכות עכבון על נכסי האורח הנמצאים במלון או שנמסרו להחזקתו לפי סעיף קטן (ג) כדי המגיע לו הן עקב השמירה והן עקב האירוח.
13. הגדרה
לענין חוק זה “בעל הנכס” כלפי שומר- לרבות מי שהשומר מחזיק בשבילו את הנכס.
החוק האזרחי:
לענין חוק זה “בעל הנכס” כלפי שומר – כל מי שהשומר מחזיק את הנכס בשבילו.
14. תחולה
הוראות חוק זה יחולו על שמירת נכסים, באין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם בין הצדדים.
החוק האזרחי:
הוראות חוק זה יחולו על שמירת נכסים כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון, ובאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם בין הצדדים.