חוק החוזים
1. כריתת חוזה- כיצד
חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול ומעשה קנין לפי הוראות פרק זה.
החוק האזרחי
חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות פרק זה.
1א. חוזים שחלים ללא קנין
חוזה יכול שייכרת גם ללא מעשה קנין:
החוק האזרחי
(1) בחיוב כלפי הקדש, צדקה, או כלפי עניים.
(2) בשכירות פועלים החוזה מחייב את הצד שיפר אותו לפצות את הצד השני על ההפסדים שנגרמו לו מההפרה, גם ללא קנין.
2. הצעה
פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירות-דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה; הפנייה יכול שתהיה לציבור.
החוק האזרחי
פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירת-דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה, והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה; הפנייה יכול שתהיה לציבור.
3. חזרה מן ההצעה
(א) המציע רשאי לחזור בו מן ההצעה כל זמן שלא נעשה מעשה קנין.
(ב) אף על פי שקבע המציע שהצעתו היא ללא חזרה, או שקבע מועד לקיבולה, רשאי הוא לחזור ממנה כל זמן שלא נגמר מעשה הקנין.
החוק האזרחי
(א) המציע רשאי לחזור בו מן ההצעה בהודעה לניצע, ובלבד שהודעת החזרה נמסרה לניצע לפני שנתן הודעת קיבול.
(ב) קבע המציע שהצעתו היא ללא חזרה, או שקבע מועד לקיבולה, אין הוא רשאי לחזור בו ממנה לאחר שנמסרה לניצע.
4. פקיעת ההצעה
(א) ההצעה פוקעת
(1) כשדחה אותה הניצע בפני המציע או בידיעתו, או עבר המועד לקיבולה.
(2) כשמת המציע או הניצע או כשנעשה אחד מהם פסול-דין, והכל לפני מעשה הקנין; כשניתן לבצע את הקיבול אף שלא בידיעת המציע לפי סעיף 6(א) – אם נעשה המציע פסול דין לא פקעה ההצעה.
(ב) אין בנתינת צו לקבלת נכסים או צו פירוק נגד המציע או הניצע משום עילה לפקיעת הצעה.
החוק האזרחי
ההצעה פוקעת:
(1) כשדחה אותה הניצע או עבר המועד לקיבולה;
(2) כשמת המציע או הניצע או כשנעשה אחד מהם פסול-דין או ניתן נגדו צו לקבלת נכסים או צו פירוק, והכל לפני מתן הודעת הקיבול.
5. קיבול
הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע והמעידה על גמירת-דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה.
החוק האזרחי
הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע והמעידה על גמירת-דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה.
6. קיבול דרך התנהגות
(א) הקיבול יכול שיהיה בכל התנהגות המוכיחה את גמירות דעתו של הניצע, אם היא נעשית בפני המציע, או אם דרך זו של קיבול משתמעת מן ההצעה; ולענין סעיפים 3(א) ו-4(2), התנהגות כאמור דינה כדין מתן הודעת קיבול.
(ב) שתיקה יכולה להיחשב כקיבול אם היא מעידה באופן מובהק על גמירות דעתו של הניצע.
החוק האזרחי
(א) הקיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת, אם דרכים אלה של קיבול משתמעות מן ההצעה; ולעניין סעיפים 3(א) ו-4(2), התנהגות כאמור דינה כדין מתן הודעת קיבול.
(ב) קביעת המציע שהיעדר תגובה מצד הניצע יחשב לקיבול, אין לה תוקף.
7. חזקת קיבול
הצעה שאין בה אלא כדי לזכות את הניצע, חזקה עליו שקיבל אותה, ויכול המציע לְזַכּוֹת לו בקנין בלא ידיעתו. אולם אם שמע על כך הניצע ומחה מיד ואמר שאינו מעוניין לזכות, בטל הקנין.
החוק האזרחי
הצעה שאין בה אלא כדי לזכות את הניצע, חזקה עליו שקיבל אותה, זולת אם הודיע למציע על התנגדותו תוך זמן סביר לאחר שנודע לו עליה.
8. מועד הקיבול
(א) אין לקבל הצעה אלא תוך התקופה שנקבעה לכך בהצעה, ובאין תקופה כזאת- תוך זמן סביר.
(ב) הודעת קיבול שלא הגיעה למציע מבעוד מועד אינה תקפה, ואפילו אם מסרה הניצע תוך זמן סביר.
החוק האזרחי
(א) אין לקבל הצעה אלא תוך התקופה שנקבעה לכך בהצעה, ובאין תקופה כזאת– תוך זמן סביר.
(ב) נתן הניצע הודעת קיבול בעוד מועד, אך הודעתו נמסרה למציע באיחור מחמת סיבה שאינה תלויה בניצע ולא היתה ידועה לו, נכרת החוזה, זולת אם הודיע המציע לניצע על דחיית הקיבול מייד לאחר שנמסרה לו הודעת הקיבול.
9. קיבול לאחר פקיעה
קיבול של הצעה לאחר שפקעה כמוהו כהצעה חדשה.
החוק האזרחי
קיבול של הצעה לאחר שפקעה כמוהו כהצעה חדשה.
10. חזרה מן הקיבול
הניצע רשאי לחזור בו מן הקיבול בהודעה למציע, ובלבד שהודעת החזרה נמסרה למציע לפני מעשה הקנין.
החוק האזרחי
הניצע רשאי לחזור בו מן הקיבול בהודעה למציע, ובלבד שהודעת החזרה נמסרה למציע לא לאחר שנמסרה לו הודעת הקיבול או שנודע לו על קיבול בדרך האמורה בסעיף 6(א).
11. קיבול תוך שינוי
קיבול שיש בו תוספת, הגבלה או שינוי אחר לעומת ההצעה כמוהו כהצעה חדשה.
החוק האזרחי
קיבול שיש בו תוספת, הגבלה או שינוי אחר לעומת ההצעה כמוהו כהצעה חדשה.
11א. מעשה הקנין
(א) דרכי הקנין יבוצעו כדלהלן:
(1) בחוזה של הקנאת נכס:
(א) קרקע- ע”י נתינת כסף או שטר, או פעולת חזקה של הזוכה בקרקע, או בקנין סודר.
(ב) מטלטלין- במשיכה או הגבהה או הכנסה לכליו או לרשותו של הזוכה, או ע”י מסירת החפץ לידי הזוכה במקום שבו משיכה או הגבהה אינן אפשריות.
(2) בחוזי עבודה- ע”י מתן כסף או שטר או סודר או משיכת כלי עבודתו של הפועל.
(3) בהתחייבות- קניין סודר או ע”י אמירה בפני עדים כדין או מסירת שטר.
(ב) בנוסף לקניינים המפורטים ב(א)(1-3) במידה ויש דרך אחרת של קנין שהיא מקובלת ונהוגה במקרים כאלה, תחשב למעשה קנין, והיא הנקראת סיטומתא.
(ג) יכולים הצדדים להעלות את הסכמתם על הכתב ולערוך ביניהם חוזה כתוב; חתימתם על החוזה תיחשב למעשה קנין (סיטומתא) על כל הכתוב בו.
12. תום-לב במשא-ומתן
במשא-ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב; וכן אסור לו לעשות מעשה או לומר דברים העלולים לגרום לצד השני לטעות בטיב המקח או בפרטיו.
החוק האזרחי
(א) במשא-ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב.
(ב) צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא-ומתן או עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים 10, 13 ו-14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל”א-1970, יחולו בשינויים המחוייבים.
13. חוזה למראית עין
(א) חוזה שנכרת למראית עין בלבד- בטל; צדדים שכרתו חוזה כדי להערים על צד שלישי ולגרום לו הפסד- החוזה יבטל.
(ב) כאשר החוזה אינו חל- גם אם הסתמך עליו אדם שלישי בתום לב- זכויותיו בטלות.
החוק האזרחי
חוזה שנכרת למראית עין בלבד – בטל; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמכו בתום-לב על קיום החוזה.
14. טעות
(א) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה, רשאי לבטל את החוזה, בין אם הצד השני ידע את המצב לאשורו ובין אם לא ידע.
(ב) טעות לענין זה– בין בעובדה ובין בחוק; ובלבד שכבר בשעת המקח היה הדבר בטעות.
החוק האזרחי
(א) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה.
(ב) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית-המשפט, לפי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית-המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה.
(ג) טעות אינה עילה לביטול החוזה לפי סעיף זה, אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני הודיע, לפני שבוטל החוזה, שהוא מוכן לעשות כן.
(ד) “טעות”, לעניין סעיף זה וסעיף 15 – בין בעובדה ובין בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה.
15. הטעיה
(א) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה. לעניין זה, ‘הטעיה’- לרבות אי-גילויין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן.
(ב) לא יוכל הצד הנפגע לטעון להטעיה, גם אם נמסר לו מידע מטעה, אם על פי הנסיבות נראה שידע את העובדות לאשורן.
החוק האזרחי
מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לעניין זה, “הטעיה” – לרבות אי-גילויין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן.
16. טעות סופר
(א) חוזה כתוב שהוכח שנפלה בו טעות סופר, אם הטעות מוכחת מן החוזה עצמו- החוזה כשר והטעות תתוקן. אם הטעות אינה מוכחת מן החוזה ללא ראיה חיצונית- החוזה בטל.
(ב) נתבטל החוזה מחמת טעות שנפלה בו, בטלה ההתחייבות, אלא אם כן עשו הצדדים מעשה קנין נוסף מלבד החוזה הכתוב.
החוק האזרחי
נפלה בחוזה טעות סופר או טעות כיוצא בה, יתוקן החוזה לפי אומד-דעת הצדדים ואין הטעות עילה לביטול החוזה.
17. כפיה
(א) מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה.
(ב) מסר האנוס מודעה קודם כריתת החוזה שחוזה זה נעשה באונס- החוזה בטל.
(ג) אזהרה בתום-לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום לענין סעיף זה.
החוק האזרחי
(א) מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה.
(ב) אזהרה בתום-לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום לעניין סעיף זה.
17. כפיה
חוק זה אינו בא לגרוע מכל הסכם המסדיר סוג מיוחד של יחסי שליחות.
חוק אזרחי
חוק זה אינו בא לגרוע מהוראות כל דין המסדיר סוג מיוחד של יחסי שליחות.
19. ביטול חלקי
ניתן החוזה להפרדה לחלקים ועילת הביטול נוגעת רק לאחד מחלקיו, ניתן לביטול אותו חלק בלבד; אולם אם יש להניח שאחד הצדדים לא היה מתקשר בחוזה ללא החלק הבטל, רשאי הוא לבטל את החוזה כולו.
החוק האזרחי
ניתן החוזה להפרדה לחלקים ועילת הביטול נוגעת רק לאחד מחלקיו, ניתן לביטול אותו חלק בלבד; אולם אם יש להניח שהצד הרשאי לבטל לא היה מתקשר בחוזה לולא העילה, רשאי הוא לבטל את החלק האמור או את החוזה כולו.
20. דרך הביטול
ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני, והוא בטל למפרע.
החוק האזרחי
ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפיה – תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפיה.
21. השבה לאחר ביטול
משבוטל החוזה, חייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על-פי החוזה, אם ההשבה בלתי-אפשרית או בלתי-סבירה – חייב לשלם לו את שוויו של מה שקיבל, וכן את הפירות שאכל.
החוק האזרחי
משבוטל החוזה, חייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על-פי החוזה, ואם ההשבה היתה בלתי-אפשרית או בלתי-סבירה – לשלם לו את שוויו של מה שקיבל.
22. שמירת תרופות
אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מכל תרופה אחרת.
החוק האזרחי
אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מכל תרופה אחרת.
23. צורת חוזה
חוזה יכול שיעשה בעל-פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת אם היתה צורה מסויימת תנאי לתקפו על-פי דין או הסכם בין הצדדים.
החוק האזרחי
חוזה יכול שייעשה בעל-פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת אם היתה צורה מסויימת תנאי לתקפו על-פי חוק או הסכם בין הצדדים.
24. תכנו של חוזה
(א) תכנו של חוזה יכול שיהיה בכל התחייבות ממונית אפילו מותנית אשר הסכימו הצדדים; אולם אינו יכול לחייב לעשות מעשה.
(ב) חוזה אינו חל על דבר שאין בו ממש; ועל דבר שאינו בעולם או שאינו ברשותו של הצד המתחייב להעבירו.
(ג) חוזה לא יכול לחייב אדם בקנס שאינו בגובה סביר ביחס להפסדים שנגרמו; ניתן לחייב קנס כזה אם יזכיר בפירוש ששעבודו יחול מרגע ביצוע הקניין, או שיקנה בבית דין חשוב, או שיציין בשטר לשון תקנה, או שיעשה את הקנין באמצעי שבו מנהג המקום להקנות שעבודים מעין אלה.
החוק האזרחי
תכנו של חוזה יכול שיהיה ככל אשר הסכימו הצדדים.
25. פירוש של חוזה
(א) חוזה יפורש לפי לשון הדיבור המקובלת במקום בו נעשה; כאשר לא ניתן לפרש ע”פ הלשון המקובלת, יפורש החוזה לפי אומד-דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו- מתוך הנסיבות.
(ב) חוזה שלשונו ניתנת לפירושים שונים, פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל.
(ג) ביטויים ותניות בחוזה שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג יפורשו לפי המשמעות הנודעת להם באותם חוזים במקום בו נערך החוזה. ואם נודעת להם באותו מקום שתי משמעויות- מתחייב כל צד ע”פ המשמעות המצמצמת יותר.
החוק האזרחי
(א) חוזה יפורש לפי אומד-דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו – מתוך הנסיבות.
(ב) חוזה הניתן לפירושים שונים, פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל.
(ג) ביטויים ותניות בחוזה שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג יפורשו לפי המשמעות הנודעת להם באותם חוזים.
(ד) סעיפים 2, 4, 5, 6, 7, 8 ו-10 לחוק הפרשנות, התשמ”א-1981, וסעיף 57ג לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל”א-1971 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על פירושו של חוזה, אם אין הוראה אחרת לעניין הנדון ואם אין בעניין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם תחולה כאמור.
26. השלמת פרטים
פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו יהיו לפי הנוהג הקיים בין הצדדים, ובאין נוהג כזה- לפי הנוהג המקובל בחוזים מאותו סוג, ויראו גם פרטים אלה כמוסכמים.
החוק האזרחי
פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו יהיו לפי הנוהג הקיים בין הצדדים, ובאין נוהג כזה – לפי הנוהג המקובל בחוזים מאותו סוג, ויראו גם פרטים אלה כמוסכמים.
27. חוזה על תנאי
(א) חוזה יכול שיהיה תלוי בהתקיים תנאי (להלן: תנאי מתלה) או שיחדל בהתקיים תנאי (להלן: תנאי מפסיק); ובלבד שינוסחו התנאים כהלכה.
(ב) חוזה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי או רישיון על-פי חיקוק, חזקה שקבלת ההסכמה או הרישיון הוא תנאי מתלה.
(ג) חוזה שהיה מותנה בתנאי זכאי כל צד לסעדים לשם מניעת הפרתו, אף לפני שנתקיים התנאי.
החוק האזרחי
(א) חוזה יכול שיהיה תלוי בהתקיים תנאי (להלן: תנאי מתלה) או שיחדל בהתקיים תנאי (להלן: תנאי מפסיק).
(ב) חוזה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי או רישיון על-פי חיקוק, חזקה שקבלת ההסכמה או הרישיון הוא תנאי מתלה.
(ג) חוזה שהיה מותנה בתנאי מתלה, זכאי כל צד לסעדים לשם מניעת הפרתו, אף לפני שנתקיים התנאי.
28. סיכול תנאי
היה חוזה מותנה בתנאי, זכאי כל צד למנוע את קיום התנאי, ובכך לפטור את עצמו מההתחייבות שהתחייב בחוזה ולבטל את החוזה.
החוק האזרחי
(א) היה חוזה מותנה בתנאי מתלה וצד אחד מנע את קיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על אי-קיומו.
(ב) היה חוזה מותנה בתנאי מפסיק וצד אחד גרם לקיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על קיומו.
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו אם היה התנאי דבר שהצד היה, לפי החוזה, בן חורין לעשותו או לא לעשותו, ולא יחולו אם מנע הצד את קיום התנאי או גרם לקיומו שלא בזדון ושלא ברשלנות.
29. בטלות החוזה או ההתנאה
היה חוזה מותנה בתנאי והתנאי לא נתקיים תוך התקופה שנקבעה לכך, הרי אם היה זה תנאי מתלה- מתבטל החוזה, ואם תנאי מפסיק- מתבטלת ההתנאה. לא נקבעה לכך תקופה- אין ההתנאה מתבטלת לעולם, אלא בהסכמת הצדדים.
החוק האזרחי
היה חוזה מותנה בתנאי והתנאי לא נתקיים תוך התקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזאת – תוך זמן סביר מכריתת החוזה, הרי אם היה זה תנאי מתלה – מתבטל החוזה, ואם תנאי מפסיק – מתבטלת ההתנאה.
30. חוזה פסול
חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי-חוקיים, בלתי-מוסריים או סותרים את תקנת הציבור- החוזה קיים, אבל החלק הסותר את ההלכה לא יקוים.
החוק האזרחי
חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי-חוקיים, בלתי-מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל.
31. תחולת הוראות
הוראות סעיפים 19 ו-21 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על בטלותו של חוזה לפי פרק זה.
החוק האזרחי
הוראות סעיפים 19 ו-21 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על בטלותו של חוזה לפי פרק זה, אולם בבטלות לפי סעיף 30 רשאי בית-המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן ובתנאים שימצא לנכון, לפטור צד מהחובה לפי סעיף 21, כולה או מקצתה, ובמידה שצד אחד ביצע את חיובו לפי החוזה – לחייב את הצד השני בקיום החיוב שכנגד, כולו או מקצתו.
32. חוזה של משחק, הגרלה או הימור
חוזה של משחק, הגרלה או הימור שלפיו עשוי צד לזכות בטובת הנאה והזכיה תלויה בגורל, בניחוש או במאורע מקרי יותר מאשר בהבנה או ביכולת, אינו עילה לאכיפה או לפיצויים, אא”כ הפקידו הצדדים את דמי חיובם מראש או שהמתחייב הזכיר בפירוש ששעבודו יחול מרגע ביצוע הקנין, או שהקנה בבית דין חשוב, או שציין בשטר לשון תקנה.
החוק האזרחי
(א) חוזה של משחק, הגרלה או הימור שלפיו עשוי צד לזכות בטובת הנאה והזכייה תלויה בגורל, בניחוש או במאורע מקרי יותר מאשר בהבנה או ביכולת, אינו עילה לאכיפה או לפיצויים.
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על משחק, הגרלה או הימור שהוסדרו בחוק או שניתן לעריכתם היתר על-פי חוק.
33. חוזה למתן ציונים
חוזה שלפיו ינתן ציון, תואר, פרס וכיוצא באלה על-פי הכרעה או הערכה של אחד הצדדים או של אדם שלישי, אין ההכרעה או ההערכה לפי החוזה נושא לדיון בבית-דין.
החוק האזרחי
חוזה שלפיו יינתן ציון, תואר, פרס וכיוצא באלה על-פי הכרעה או הערכה של אחד הצדדים או של אדם שלישי, אין ההכרעה או ההערכה לפי החוזה נושא לדיון בבית-משפט.
34. הקניית הזכות
חיוב שהתחייב אדם בחוזה בקנין לטובת מי שאינו צד לחוזה (להלן: המוטב) מקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב.
החוק האזרחי
חיוב שהתחייב אדם בחוזה לטובת מי שאינו צד לחוזה (להלן: המוטב) מקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב, אם משתמעת מן החוזה כוונה להקנות לו זכות זו.
- דחיית הזכות
35. דחיית הזכות
זכותו של המוטב לדרוש את קיום החיוב מתבטלת למפרע, אם הודיע על דחיית הזכות מיד כשנודע לו עליה.
החוק האזרחי
זכותו של המוטב לדרוש את קיום החיוב מתבטלת למפרע, אם הודיע לאחד הצדדים לחוזה על דחיית הזכות תוך זמן סביר לאחר שאחד מהם הודיע לו עליה.
36. ביטול הזכות
(א) כל עוד לא נעשה קנין לזכות המוטב רשאים הצדדים לשנותה או לבטלה על ידי שינוי החוזה.
(ב) בחיוב שיש לקיימו עקב מותו של אדם, אין הנושה רשאי לבטל את זכותו של המוטב או להעמיד במקומו מוטב אחר, אא”כ התנה זאת מראש; אולם, אם לפי מנהג המקום, הנושה רשאי כל עוד הוא חי לבטל את זכות המוטב או להעמיד תחתיו מוטב אחר- גם אם לא התנה כן בפירוש רואים את הדבר כאילו התנה.
החוק האזרחי
(א) כל עוד לא הודיע אחד הצדדים למוטב על זכותו לפי החוזה, רשאים הם לשנותה או לבטלה על-ידי שינוי החוזה.
(ב) בחיוב שיש לקיימו עקב מותו של אדם – על-פי חוזה ביטוח, על-פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על-פי עילה דומה – רשאי הנושה, בהודעה לחייב או בצוואה שהודעה עליה ניתנה לחייב, לבטל את זכותו של המוטב או להעמיד במקומו מוטב אחר, אף אחרי שנודע למוטב על זכותו.
37. טענות נגד המוטב
כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיוב תעמוד לו גם כלפי המוטב.
החוק האזרחי
כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיוב תעמוד לו גם כלפי המוטב.
38. שמירת זכותו של הנושה
זכותו של המוטב אינה גורעת מזכותו של הנושה לדרוש מן החייב את קיום החיוב לטובת המוטב.
החוק האזרחי
זכותו של המוטב אינה גורעת מזכותו של הנושה לדרוש מן החייב את קיום החיוב לטובת המוטב.
39. קיום בתום-לב
בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה.
החוק האזרחי
בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה.
40. קיום- בידי מי
חיוב יכול שיקויים בידי אדם שאיננו החייב, זולת אם לפי מהות החיוב, או לפי המוסכם בין הצדדים, על החייב לקיימו אישית.
החוק האזרחי
חיוב יכול שיקויים בידי אדם שאיננו החייב, זולת אם לפי מהות החיוב, או לפי המוסכם בין הצדדים, על החייב לקיימו אישית.
41. מועד הקיום
חיוב שלא הוסכם על מועד קיומו, יש לקיים תוך שלשים יום מעת שחל החיוב, או במועד סביר, כראות עיני בית הדין, כאשר שלשים יום אינם סבירים.
החוק האזרחי
חיוב שלא הוסכם על מועד קיומו, יש לקיים זמן סביר לאחר כריתת החוזה, במועד שעליו הודיע הנושה לחייב זמן סביר מראש.
42. קיום מוקדם
חיוב יכול שיקויים לפני מועדו, ובלבד שהדבר לא יפגע בנושה.
החוק האזרחי
חיוב יכול שיקויים לפני מועדו, ובלבד שהודיע החייב לנושה על כך זמן סביר מראש והדבר לא יפגע בנושה.
43. דחיית קיום
(א) המועד לקיומו של חיוב נדחה:
(1) אם נמנע הקיום במועדו מסיבה התלויה בנושה- עד שהוסרה המניעה.
(2) אם תנאי לקיום הוא שיקויים תחילה חיובו של הנושה- עד שקויים אותו חיוב.
(3) אם על הצדדים לקיים חיוביהם בד-בבד – כל עוד הנושה אינו מוכן לקיים את החיוב המוטל עליו.
(ב) נדחה המועד לקיום החיוב כאמור בסעיף-קטן (א), לא ישא החייב באחריות לנזקים שנגרמו עקב הדחיה, והוא אף זכאי לתשלום מהצד השני על הנזקים שנגרמו לו באופן ישיר מהדחיה.
החוק האזרחי
(א) המועד לקיומו של חיוב נדחה:
(1) אם נמנע הקיום במועדו מסיבה התלויה בנושה – עד שהוסרה המניעה;
(2) אם תנאי לקיום הוא שיקויים תחילה חיובו של הנושה – עד שקויים אותו חיוב;
(3) אם על הצדדים לקיים חיוביהם בד-בבד – כל עוד הנושה אינו מוכן לקיים את החיוב המוטל עליו.
(ב) נדחה המועד לקיום החיוב כאמור בסעיף-קטן (א), רשאי בית-המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן, לחייב את הנושה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לחייב עקב הדחיה, אף אם אין בדבר משום הפרת חוזה מצד הנושה, ואם היה על החייב לשלם תשלומים תקופתיים עד לקיום החיוב שמועדו נדחה – לפטור אותו מתשלומים אלה בתקופת הדחיה.
44. מקום הקיום
(א) חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו, רשאי החייב לקיימו בכל מקום ישוב; כמו כן הנושה רשאי לתבעו בכל מקום.
(ב) חיוב שהוא מסירת נכס, אין הנושה רשאי לתבעו אלא במקום שבו נעשה העסק או במקום המצאו הנוכחי של הנכס; אולם החייב רשאי להביאו לנושה בכל מקום ישוב.
החוק האזרחי
(א) חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו, יש לקיים במקום עסקו של הנושה, ואם אין לו מקום עסק– במקום מגוריו הקבוע.
(ב) שינה הנושה את מקום עסקו או מקום מגוריו אחרי כריתת החוזה, ישא בהוצאות הנוספות הנובעות מקיום החיוב במקום החדש.
45. קיום בכל סוג שהוא
חיוב למתן נכס או שירות שלא הוסכם על סוגם או טיבם, יש לקיים במתן נכס או שירות מכל סוג וטיב שירצה החייב לתת.
החוק האזרחי
חיוב למתן נכס או שירות שלא הוסכם על סוגם או טיבם, יש לקיים במתן נכס או שירות מסוג ומטיב בינונים.
46. קיום בסכום ראוי
חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של הסכום הנמוך מבין המקובלים באותו מקום לתשלום על שירות או נכס כזה בעת ביצוע החוזה.
החוק האזרחי
חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה.
47. קיום במטבע ישראלי
חיוב לשלם בארץ במטבע חוץ שתשלומו באותו מטבע אסור לפי הדין, יש לקיים בתשלום במטבע ישראלי, לפי שער החליפין הרשמי ביום התשלום.
החוק האזרחי
חיוב לשלם בארץ במטבע חוץ שתשלומו באותו מטבע אסור לפי הדין, יש לקיים בתשלום במטבע ישראלי, לפי שער החליפין הרשמי ביום התשלום.
48. קיום על תנאי
(א) חיוב אשר לקיומו העביר החייב לנושה זכות כלפי אדם שלישי, פוקע מן החייב אף אם לא קויימה הזכות.
(ב) חיוב אשר לקיומו התחייב החייב כלפי הנושה בחיוב אחר, אינו פוקע מן החייב אלא אם כן
(1) נעשה קנין על העברת החיוב;
(2) התנו בפירוש שהפרעון לא יהיה אלא משם.
החוק האזרחי
חיוב אשר לקיומו התחייב החייב כלפי הנושה בחיוב אחר, או שהעביר לו לשם כך זכות כלפי אדם שלישי, חזקה שלא התכוונו להפקיעו אלא אם קויימו החיוב האחר או הזכות.
49. זקיפת תשלומים בחיוב אחד
49. זקיפת תשלומים בחיוב אחד
סכום שניתן לסילוקו של חיוב אחד, הכולל מרכיבים שונים או שהתווספו לו עם הזמן מרכיבים שונים, דינו כדלהלן סעיף 50.
החוק האזרחי
סכום שניתן לסילוקו של חיוב אחד, ייזקף תחילה לחשבון ההוצאות שנתחייב בהן החייב בשל אותו חיוב, לאחר מכן לחשבון הריבית ולבסוף לחשבון החיוב עצמו.
50. זקיפת תשלומים בחיובים אחדים
סכום שניתן לנושה שעה שהגיעו לו מן החייב חיובים אחדים, רשאי הנושה לציין את החיוב שלחשבונו יזקף הסכום, ואפילו אם בעת התשלום התנה החייב שהסכום יזקף לחשבון אחר והנושה שתק.
החוק האזרחי
סכום שניתן לנושה שעה שהגיעו לו מן החייב חיובים אחדים, רשאי החייב, בעת התשלום, לציין את החיוב שלחשבונו ייזקף הסכום; לא עשה זאת, רשאי הנושה לעשות כן.
51. בחירה בין חיובים חלופים
(א) בחיובים חלופים רשאי החייב, בהודעה לנושה תוך תקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזו– תוך זמן סביר לפני המועד לקיום, לבחור את החיוב שיקיים; לא עשה זאת, ירד בית דין לנכסיו ככל חייב שאינו פורע חובו.
(ב) הוסכם כי זכות הבחירה תהיה בידי הנושה והוא לא השתמש בה, יפרע לו החייב באחת הדרכים.
החוק האזרחי
(א) בחיובים חלופים רשאי החייב, בהודעה לנושה תוך תקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזו – תוך זמן סביר לפני המועד לקיום, לבחור את החיוב שיקיים; לא עשה זאת, רשאי הנושה, בהודעה לחייב – לבחור את החיוב.
(ב) הוסכם כי זכות הבחירה תהיה בידי הנושה והוא לא השתמש בה תוך התקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזו – תוך זמן סביר לפני המועד לקיום, רשאי החייב, בהודעה לנושה, לבחור את החיוב.
52. תחליף קיום
נעשה קיומו של חיוב בלתי-אפשרי, ויש בשל כך לחייב זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי אדם שלישי, על החייב להעביר לנושה את הזכות, או מה שקיבל על פיה, כדי שוויו של החיוב.
החוק האזרחי
נעשה קיומו של חיוב בלתי-אפשרי, ויש בשל כך לחייב זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי אדם שלישי, על החייב להעביר לנושה את הזכות, או מה שקיבל על פיה, כדי שוויו של החיוב.
53. קיזוז
(א) חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה והגיע המועד לקיומם, יקוזזו זה בזה ולא יגבה אלא ההפרש; אולם בגביית נכסים שהם שונים בסוגם או בטיבם, יש זכות לכל צד לגבות מהשני ולא לקזז.
(ב) הוראות סעיפים 49 ו-50 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על סילוק דרך קיזוז.
החוק האזרחי
(א) חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים.
(ב) אין לקזז חיוב שהזכות לקיומו אינה ניתנת לעיקול.
(ג) הוראות סעיפים 49 ו-50 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על סילוק דרך קיזוז.
54. ריבוי חייבים
שנים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם חייבים במידה שווה; אולם כל אחד ערב על החוב של חבירו.
החוק האזרחי
שנים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם חייבים יחד ולחוד.
55. חיוב יחד ולחוד
(א) שנים שחייבים יחד ולחוד, רשאי הנושה לדרוש את קיום החיוב, כולו או מקצתו, משניהם כאחד, או מכל אחד מהם בנפרד, ובלבד שלא יפרע יותר מן המגיע לו.
(ב) בטל או בוטל חיובו של אחד החייבים, בטל גם חיובו של השני, זולת אם הביטול נובע מפגם בכשרותו או בייצוגו של החייב האחד.
(ג) הפטיר הנושה אחד החייבים מן החיוב, כולו או מקצתו- בוויתור, במחילה, בפשרה או בדרך אחרת- הופטר גם השני באותה מידה, זולת אם משתמעת מן ההפטר כוונה אחרת.
החוק האזרחי
(א) שנים שחייבים יחד ולחוד, רשאי הנושה לדרוש את קיום החיוב, כולו או מקצתו, משניהם כאחד, או מכל אחד מהם בנפרד, ובלבד שלא ייפרע יותר מן המגיע לו.
(ב) בטל או בוטל חיובו של אחד החייבים, בטל גם חיובו של השני, זולת אם הביטול נובע מפגם בכשרותו או בייצוגו של החייב האחד.
(ג) הפטיר הנושה אחד החייבים מן החיוב, כולו או מקצתו – בוויתור, במחילה, בפשרה או בדרך אחרת – הופטר גם השני באותה מידה, זולת אם משתמעת מן ההפטר כוונה אחרת.
56. נטל החיוב בין החייבים
(א) שנים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם נושאים בנטל החיוב בינם לבין עצמם בחלקים שווים.
(ב) חייב שנתן לנושה לקיום החיוב יותר מכפי חלקו בנטל החיוב, זכאי לחזור על החייב השני ולהיפרע ממנו לפי חלקיהם.
(ג) היו יותר משני חייבים ואין אפשרות סבירה לחזור ולהיפרע מאחד מהם, ישאו בחלקו הנותרים, לפי חלקיהם.
(ד) בוטל חיובו של חייב אחד כאמור בסעיף 55 (ב) אין לשני זכות לחזור עליו; הופטר חייב אחד כאמור בסעיף 55(ג) ואין בהפטר כדי לפטור את השני, אין בהפטר גם כדי לפגוע בזכות לחזור עליו לפי סעיף זה.
החוק האזרחי
(א) שנים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם נושאים בנטל החיוב בינם לבין עצמם בחלקים שווים.
(ב) חייב שנתן לנושה לקיום החיוב יותר מכפי חלקו בנטל החיוב, זכאי לחזור על החייב השני ולהיפרע ממנו לפי חלקיהם.
(ג) היו יותר משני חייבים ואין אפשרות סבירה לחזור ולהיפרע מאחד מהם, ישאו בחלקו הנותרים, לפי חלקיהם.
(ד) בוטל חיובו של חייב אחד כאמור בסעיף 55(ב) והביטול נובע מפגם בכשרותו או בייצוגו, אין לשני זכות לחזור עליו; הופטר חייב אחד כאמור בסעיף 55(ג) ואין בהפטר כדי לפטור את השני, אין בהפטר גם כדי לפגוע בזכות לחזור עליו לפי סעיף זה.
57. סייג לזכות החזרה
חייב שקיים את החיוב יותר מכפי חלקו, אינו זכאי לחזור על חייב אחר, במידה שהיה עשוי להיות מופטר כלפי הנושה מכוח טענה שהיתה ידועה לו ולא התגונן בה.
החוק האזרחי
חייב שקיים את החיוב יותר מכפי חלקו, אינו זכאי לחזור על חייב אחר, במידה שהיה עשוי להיות מופטר כלפי הנושה מכוח טענה שהיתה ידועה לו ולא התגונן בה.
58. העברת בטוחות
שיעבוד או זכות אחרת שניתנו לנושה להבטחת החיוב לא יעברו לחייב שקיים את החיוב יותר מכפי חלקו, אלא אם כן העביר הנושה את זכותו לחייב הזה כדרך המחאת חיובים הרגילה.
החוק האזרחי
(א) שיעבוד או זכות אחרת שניתנו לנושה להבטחת החיוב יעברו לחייב שקיים את החיוב יותר מכפי חלקו, כדי להבטיח זכותו לחזור על חייב אחר; והוא, במידה שהדבר לא יפגע בנושה.
(ב) עברו שיעבוד או זכות כאמור בסעיף-קטן (א), על הצדדים לעשות, לפי דרישת החייב שקיים את החיוב, את הפעולות הדרושות כדי שכוחה של ההעברה יהיה יפה לכל דבר.
59. ריבוי נושים
שיעבוד או זכות אחרת שניתנו לנושה להבטחת החיוב לא יעברו לחייב שקיים את החיוב יותר מכפי חלקו, אלא אם כן העביר הנושה את זכותו לחייב הזה כדרך המחאת חיובים הרגילה.
החוק האזרחי
(א) שיעבוד או זכות אחרת שניתנו לנושה להבטחת החיוב יעברו לחייב שקיים את החיוב יותר מכפי חלקו, כדי להבטיח זכותו לחזור על חייב אחר; והוא, במידה שהדבר לא יפגע בנושה.
(ב) עברו שיעבוד או זכות כאמור בסעיף-קטן (א), על הצדדים לעשות, לפי דרישת החייב שקיים את החיוב, את הפעולות הדרושות כדי שכוחה של ההעברה יהיה יפה לכל דבר.
60. דרך ומועד למסירת הודעה
(א) הודעה לפי חוק זה תינתן בדרך המקובלת בנסיבות העניין.
(ב) מקום שמדובר בחוק זה על מסירת הודעה, רואים את ההודעה כנמסרה במועד שבו הגיעה לנמען או אל מענו.
החוק האזרחי
(א) הודעה לפי חוק זה תינתן בדרך המקובלת בנסיבות העניין.
(ב) מקום שמדובר בחוק זה על מסירת הודעה, רואים את ההודעה כנמסרה במועד שבו הגיעה לנמען או אל מענו.
סעיפים 61- 64 בטלים
החוק האזרחי
תחולה
(א) הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לעניין הנדון.
(ב) הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לעניין ובשינויים המחוייבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה.
ביטולים
בטלים:
(1) סעיפים 658, 948, 949 ו-1003 עד 1007 והספר השנים-עשר של המג’לה;
(2) סעיף 64 לחוק הפרוצידורה האזרחית העותמאני מיום 2 ברג’ב 1296 (21 ביוני 1879).
עצמאות החוק
בעניינים שחוק זה דן בהם לא יחול סימן 46 לדבר המלך במועצתו לארץ ישראל, 1922-1947.
תחילה והוראת מעבר
תחילתו של חוק זה ביום א’ באלול התשל”ג (29 באוגוסט 1973); על חוזים שנכרתו לפני תחילת חוק זה יוסיף לחול הדין הקודם.