חוק עשיית עושר ולא במשפט – נוסח הלכתי

1. חובת ההשבה

(א) מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה (להלן – הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן- המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, או חילופיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – לשלם לו את שוויה.

(ב) נעדר כשרות משפטית חייב בהשבת הזכיה אם קיימת בעין, ופטור מחיוב תשלום כל שהוא.

(ג) אחת היא אם באה הזכיה מפעולת הזוכה, מפעולת המזכה או בדרך אחרת.

חוק האזרחי

(א) מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן-הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן- המזכה) חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – לשלם לו את שוויה.               

(ב) אחת היא אם באה הזכיה מפעולת הזוכה, מפעולת המזכה או בדרך אחרת.

2. פטור מהשבה

(א) בזכיה שלא היתה כרוכה בחסרון המזכה, הזוכה פטור מחובת השבה.

(ב) אף במקום שאין חסרון למזכה, אם המזכה מיחה בזוכה או שהזוכה גילה שרצונו בהנאה יחוייב בהשבה.

(ג) נכס שבשעת התביעה אינו ברשות הזוכה או אין לו יותר תועלת בהנאה שקיבל, ולא ניתן להטיל עליו את האחריות לכך, יהיה פטור מהשבתו.

חוק האזרחי

בית המשפט רשאי לפטור את הזוכה מחובת ההשבה לפי סעיף 1, כולה או מקצתה, אם ראה שהזכיה לא היתה כרוכה בחסרון המזכה או שראה נסיבות אחרות העושות את ההשבה בלתי צודקת.

3. ניכוי הוצאות

הזוכה רשאי לנכות ממה שעליו להשיב את מה שהוציא או התחייב להוציא או השקיע באופן סביר להשגת הזכיה. במקום שתרומתו ליצירת הרווחים משמעותית יש לו חלק אף ברווחים.

חוק האזרחי

הזוכה רשאי לנכות ממה שעליו להשיב את מה שהוציא או התחייב להוציא או השקיע באופן סביר להשגת הזכיה.

4. דין הפורע חוב הזולת

מי שפרע חובו של אדם אחר בלי שהיה חייב לכך כלפיו אינו זכאי להשבה פרעון החוב, אלא אם כן היתה סיבה סבירה להתערבותו. וגם אז אינו זכאי להשבה זו אלא כדי מה שנתן לפרעון החוב.

חוק האזרחי

מי שפרע חובו של אדם אחר בלי שהיה חייב לכך כלפיו, אינו זכאי להשבה אלא אם לא היתה לזוכה סיבה סבירה להתנגד לפרעון החוב, כולו או מקצתו, ואינו זכאי להשבה זו אלא כדי מה שנתן לפרעון החוב.

5. דין הפועל לשמירת ענין הזולת

 (א) הממלא חובתו ופעל פעולה סבירה לשמירה על חייו, שלמות גופו, בריאותו, פגם משפחתו או רכושו של אדם אחר, והוציא או התחייב להוציא הוצאות בקשר לכך, חייב הזוכה לשפותו על הוצאותיו הסבירות, כולל חיוביו כלפי צד שלישי; ואם נגרמו למזכה עקב הפעולה נזקי רכוש הצפויים, זכאי לפיצוי מהזוכה, אלא א"כ הזוכה נכח במקום והמזכה לא התנה שישלם לו נזקו, שאז אין לו אלא שכרו הראוי לו.

(ב) לענין החיוב בפיצויים לפי סעיף קטן (א) דין מי שנכסיו שמשו לשמירת הערכים האמורים כדין מי שעשה פעולה לשמירתם.

(ג)  העושה פעולה להצלת רכושו אם התכוון באותה פעולה להציל גם את רכושו של אדם אחר, על הזוכה להשתתף עמו בהוצאות, גם אם המציל לא הוצרך להרבות בהוצאות בשבילו.

(ד) כל האמור בס"ק (א):

(1) כשפעולת המציל הועילה;

(2) אבל כשלא הועילה פעולתו, אין לו אלא שכרו, אפילו אם התנה עם הזוכה.

(3) כאשר יזם הזוכה את השימוש ברכוש המציל כאמור בס"ק (ב), המציל זכאי לפיצוי על נזקיו גם אם השימוש בהם לא הועיל.

(ה) אין חובת שיפוי או פיצוי לפי סעיף זה על זוכה שהתנגד לפעולה או לשימוש בנכסים או לשיעור ההוצאות או שהיתה לו סיבה סבירה להתנגד להם, זולת אם הפעולה או השימוש בנכסים היו לשמירה על חייו, שלמות גופו או בריאותו.

חוק האזרחי

(א) מי שעשה בתום לב ובסבירות פעולה לשמירה על חייו, שלמות גופו, בריאותו, כבודו או רכושו של אדם אחר, בלי שהיה חייב לכך כלפיו, והוציא או התחייב להוציא הוצאות בקשר לכך, חייב הזוכה לשפותו על הוצאותיו הסבירות, כולל חיוביו כלפי צד שלישי, ואם נגרמו למזכה עקב הפעולה נזקי רכוש, רשאי בית המשפט לחייב את הזוכה בתשלום פיצויים למזכה, אם ראה שמן הצדק לעשות כן בנסיבות הענין.

(ב) לענין החיוב בפיצויים לפי סעיף קטן (א) דין מי שנכסיו שימשו לשמירת הערכים האמורים כדין מי שעשה פעולה לשמירתם.

(ג) אין חובת שיפוי או פיצוי לפי סעיף זה על זוכה שהתנגד לפעולה או לשימוש בנכסים או לשיעור ההוצאות או שהיתה לו סיבה סבירה להתנגד להם, זולת אם הפעולה או השימוש בנכסים היו לשמירה על חייו, שלמות גופו או בריאותו.

6. תחולה ושמירת תרופות

הוראות חוק זה יחולו כשאין הסכם אחר בין הצדדים.

חוק האזרחי

(א) הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון ואין הסכם אחר בין הצדדים.

(ב) חוק זה יחול גם על המדינה.

(ג) אין בחוק זה כדי לגרוע מתרופות אחרות.