1. הרב אברהם צבי שינפלד, שורת הדין, כרך ה, עמודים רטז-רכג
העובדות- אשה צעירה ששהתה עם בעלה בחו"ל ושבה ארצה מתוך הסכמה שהבעל יבוא אחריה, או ישלח לה גט מחו"ל. משראתה שהבעל בושש לחזור החלה לחפש אחריו. התברר לה שהבעל נוסע ממקום למקום וקשה לאתר אותו. לבסוף, לאחר מאמצים מרובים של הנהלת בתי הדין אותר הבעל והוא הסכים לפנות אל הרב פלוני בארה"ב ושם נכתב גט ונשלח לארץ ומינו לשליח את הבלש שחיפש ומצא את הבעל, הבלש ידוע כאדם שאינו שומר תורה ומצוות, וא"כ נשאלת השאלה האם ניתן להכשיר גט שנשלח ע"י שליח שאינו שומר תורה ומצוות?
נפסק- לכתחילה יש להמנע מלמנות שליח שאינו שומר תורה ומצוות, מכל מקום במקום עיגון, וקשה להשיג גט אחר, או שצריך לכך הוצאה מרובה יש לסמוך על דעת כל הפוסקים שחולקים על הרמב"ם ומתירים בגט מקויים, ואף שהגט שבפנינו א"א לקיימו, נראה שיש מקום להקל ולהחשיב את ההרשאה שבידו החתומה בעדים ומקוימת ע"י ביה"ד דארה"ב כקיום על הגט ביחד עם אמירת השליח בפני נכתב בפני נחתם.
2. הרב דב ליאור דבר חברון על ד חלקי שו"ע חו"מ סימן לט עמודים רד-רה
העובדות: מורה שלח תלמיד צעיר בן 11 עם שכום כסף גדול מקופת בית הספר לקנות ממתקים לסיום מסכת התלמיד איבד את הכסף מי צריך לשאת בהפסד אבי הבן, המורה , המורה השולח או קופת ביה"ס
נפסק: קטן אינו יכול להיות שליח משום שאינו בר דעת ומסירת כסף לקטן זו פשיעה ולכן המורה שמסר את הכסף לקטן נושא באחריות המהרש"ם כתב שאם מקובל למסור סכום כזה לקטן לקניה המוסר פטור לכן אם מקובל לשלוח סכום כזה ביד קטן המורה פטור
3. הרב יעקב אפשטיין חבל נחלתו חלק ב סימן נ עמודים 271-276
העובדות: פלוני מישראל שלח נכרי לשבור כליו של פלמוני הנכרי חשב שהכלים שייכם למשלח האם המשלח חייב
נפסק:לרוב הפוסקים המשלח פטור כיון שאין שליחות לנכרי ודן שם בהמשך שאף שאין לחייב מדין שליחות יש לחייב את המשלח מדינא דגרמי