המכון לחקיקה הלכתית

חוק הנאמנות– פסיקה סעיף 3

  1. שו"ת עטרת פז חלק א כרך ג סימן ו הרב פינחס זביחי.

האם תמורות הנאמנות שייכים לנאמנות

העובדות: אדם נכנס לקנות מלבושים מגמ"ח בגדים ,המלבושים נתרמים לגמ"ח מהארץ ומחו"ל כדי שאחרים יהנו מהם בעלי הגמ"ח מסדרים את הבגדים במדפים ולאחר שאדם מוצא את הבגד שרצה נותן לגמ"ח סך קטן ופעוט עבור הבגד והוא כעין תרומה, באחת הפעמים אחת הקונים מצא בכיס הבגד שטר של 10 דולר  טרם ששלים לגמ"ח אותו סכום פעוט וכנראה שסכום זה היה שייך  לבעליו של אותו בגד טרם  אותו לגמ"ח,למי שייך אותו שטר המוצא טוען ששיך לו כיון שהוא מצא אותו בעלי הגמ"ח טוענים ששיך להם כיון שהבגדים נשלחו עבור הגמ"ח

נפסק: כיון שיש מחלוקת אם הקדש קונה בקניין חצר ולכן יש ספק אם הגמ"ח זוכה בשטר ,אם החצר אינה משתמרת השטר שייך למוצא שכן במקרה כזה בכל מקרה חצרו של אדם לא קונה לו  ,אם החצר משתמרת כל זמן שהנכסים נמצאים במקרקעי הנאמנות זה שייך לנאמנות של הגמ"ח

  1. פסקי ביה"ד ירושלים דיני ממונות חלק ה המתחיל בעמוד כה , הדיינים :הרב ברוך שרגא אב"ד, הרב שמואל שפירא, הרב לבנון

גבייה מכספים שנאספו למטרת צדקה.

העובדות: כספים שהושקעו לצורך חתונתם של יתומים אצל מר ד' ק' בהיתר עיסקא כדת וכדין , בנוסף לכך הושקעו אצל הנתבע עוד כספים, הנתבע הסתבך בעסקיו עד אשר לא יכל להחזיר למשקיעים את כספיהם חלק מהמשקיעים היו אנשים אלימים שאיימו על חיו ,בצר לא ברח מהארץ ואנשים צדיקים אספו כספים כדי לעזור  לו לפרוע חובותיו, מאחר והיה חשש לחיי משפחתו , וכעת בא ב"כ היתומים לתבוע שיחזירו את כספי היתומים מהכסף שנאסף ,הנתבע טוען שהכסף נאסף במטרה לעזור לו ולמשפחתו ומאחר ואין בידו כסף  נוסף על חובותיו אין הוא חייב לתת כספים

נפסק: א"א לפרוע חובותיו מכסף שנאסף לצדקה שאנן סהדי שהכסף לא ניתן לכך אלא הכסף ניתן לו למטרות אליהם נאסף ,במקרה שלנו לסייע לו מפני הנושים שאיימו על משפחתו ולכן א"א לפרוע בזה חובות אחרים אלא א"כ בשעה שנתנו לצדקה ידעו שיש לו עוד חובות אחרים ונתנו על דעת כן וא"כ בנ"ד שלנו הנתבע טוען שיש לו עדים על כך שהכסף נאסף רק במטרה לסייע לו ולמשפחתו מהאיום של האנשים האלימים זה נאסף רק לצורך זה ולא לצורך פריעת חובותיו האחרים וכיון שהוא טוען שיש לו עדים על כך עליו להביא ראיה ויפטר.

Scroll to Top