1. הרב נסים בן שמעון, שורת הדין י, עמ' שמה.
העובדות: סוחר אתרוגים הזמין מיצרן קופסאות לאתרוגים, הקופסאות הגיעו פגומות, היצרן שלח פועל שתקן אותן והסוחר ארז בהן אתרוגים. כעת הוא טוען למקח טעות כי הקופסאות היו פגומות.
נפסק: בכך שהסוחר השתמש בקופסאות, גלה בדעתו שהוא מקבל את הסחורה, ואינו יכול לטעון עוד למקח טעות. גם קופסאות נוספות שהיו במחסן, כיון שהסוחר בקש מהיצרן שיבא לתקן אותן, גלה בדעתו שקנה אותן והסכים.
2. הרב יצחק שמואל גמזו, שורת הדין יד, עמ' שנט.
העובדות: אדם שכר אדם אחר שיטפל עבורו בשנויי תב"ע. הם התנו שהשכר ישולם כמקובל במשרדי המממשלה, ואח"כ חתמו על הסכם שישולם שכר של 3% מערך הקרקע. השוכר אומר כעת שנודע לו מאוחר יותר שלא מקובל לשלם שכר כ"כ גבוה במשרדי הממשלה והשכיר הטעה אותו. הוא המשיך להעסיק את השכיר גם אחרי שנודע לו על כך, עד לסיום העבודה.
נפסק: כיון שהמשיך להעסיק את השכיר אין כאן מקח טעות. גלה בדעתו שהוא יודע שהוא זקוק לשכיר מקצועי מיוחד, והוא מקבל על עצמו את השכר המדובר.
3. הרב מרדכי רלב"ג, שורת הדין טז עמ' שכה.
העובדות: מורה התקבל לעבודה, המנהל אמר לו שאצלו במוסד זכויות העובד אינן כמנהג המדינה, המורה אמר לו שזה לא מקובל עליו, והוא דורש שכר ע"פ החוק. הצדדים לא השתוו אך המורה התחיל ללמד. כעת הוא תובע כמנהג המדינה ואילו המנהל מוכן לשלם לו רק כנהוג באותו מוסד.
נפסק: כיון שלא השתוו החוק קובע. אילו היו הצדדים נפרדים ואח"כ היה המורה בא לעבוד, היה הדבר מתפרש שבבואו הוא קבל על עצמו את תנאי המנהל, אך כיון שלא נפרדו והעובד נכנס תוך מחאה, א"א לומר שקבל את תנאי המעביד בעצם העובדה שבא לעבודה. לכן יקבל כמנהג המדינה הקבוע ע"י החוק.
4. הרב יועזר אריאל, הרב משה בן יצחק, הרב יהודה עמיחי. פסקי דין קרית ארבע א עמ' 159.
העובדות: בי"ס שכר מורה. סוכם עמו שהוא יביא תעודת הוראה ואישורים נוספים, ויקבל שכר המתאים לזכאותו, כולל תמריצים שבעלי אישורים כאלה זוכים להם באזורי פיתוח. באמצע השנה הבהיר המורה למוסד שלא יוכל להמציא את האישורים הדרושים, ואעפ"כ המשיך המוסד לשלם לו שכר גבוה כולל תמריצים. כעת תובע המוסד שהמורה יחזיר את ההפרש.
נפסק: כיון שהמוסד ידע שהמורה לא יוכל להמציא את האישורים הדרושים ואעפ"כ המשיך לשלם לו שכר גבוה, מוכח שהוא קבל על עצמו לשלם את השכר הגבוה גם ללא האישורים.
5. הרב צבי יהודה בן יעקב, משפטיך ליעקב א עמ' סג.
העובדות: בעל אולם שמחות הזמין כמות מסויימת של קופסאות שמורי אפרסקים. במשלוח שהגיע היה אחוז ניכר של קופסאות פגומות שא"א להגישן. כשגלה זאת בעל האולם, אחרי שפתח את חלקן, בקש מהספק שיביא לו אחרות תחתיהן ויבוא ויקח את אלה שהביא לו. כיון שהספק לא בא להחליף את הסחורה, ובעל האולם היה זקוק לה, הוא פתח את כל הקופסאות, והשתמש מתוכן באלה שהיו ראויות לשמוש. הוא טוען שהוא פטור מלשלם על השאר שהרי אינן ראויות, ולא פתח אותן אלא משום שלא היתה לו ברירה. הספק תובע תשלום.
נפסק: ישלם מחיר מלא על הראויות, ועל אלה שאינן ראויות ישלם את המחיר שהספק היה יכול לקבל בעבורן אילו מכרן במקום אחר. אינו יכול לומר שאותן לא התכון לקנות, שהרי ידע שאחוז ניכר במשלוח פגום ואעפ"כ פתח ובכך קבל על עצמו לשלם. זה אינו אנס.
6. הרב שלמה דיכובסקי, הרב אברהם שרמן, דברי משפט ד עמ' תיא.
העובדות: אשה פתחה חנות לבגדי נערות, וסכמה עם יצרנית בגדים שתספק לה בגדים. היצרנית ספקה עבורה בגדים ובעלת החנות הציגה אותם למכירה בחנותה ואף מכרה חלק מהם. אך למחרת בקשה לבטל את המקח מפאת מום, כי לטענתה הבגדים אינם טובים. היצרנית אומרת שאין כל מום בבגדים.
נפסק: אחרי שהציגה אותם בחנותה יום שלם ואף מכרה חלק מהם שוב אינה יכולה לומר שיש בהם מום. אך היא יכולה להחזיר בגדים העשויים במדות שאינן מתאימות לנערות, שכן ברור שבגדים אלה אינם עומדים בדרישות שעליהן דובר.