1. הרב גולדשמידט, הרב קרליץ, הרב בבילקי. פסקי דין רבניים חלק א, עמ' 178.
העובדות: סוחר שהתקשר עם יקב מסוים, ובמשך שנים רבות היה הסוחר מחזיר בקבוקים ריקים ליקב ומקבל אח"כ את תמורתם. באחד הימים בא העובד הקבוע של היקב, הרגיל לבוא אל הסוחר בשם היקב, ולקח את הבקבוקים הריקים. כשבקש הסוחר מהיקב את תמורתם, נאמר לו שהיקב פיטר את העובד הנ"ל והוא אינו עובד עוד אצלם. הוא לקח לעצמו את הבקבוקים ולא הביאם אל היקב. הסוחר תובע את דמי הבקבוקים מהיקב, ואומר שאם לא ינתנו לו דמי הבקבוקים, ינכה אותם מחוב אחר שיש לו כלפי היקב.
נפסק: רשאים הצדדים לנכות את אשר חיב להם הצד השני מחוב שהם חייבים.
2. בבית הדין הרבני האזורי תל-אביב-יפו בפני כב' הדיינים: הרב ש' ב' וורנר אב"ד, הרב י' אפשטיין, הרב ש' טנא. פסקי דין רבניים חלק ה' עמ' 171.
העובדות: בני הזוג התגרשו, וחתמו על הסכם, לפיו האיש ישלם לאשה דמי מזונות עבור הילדים בסכום מסוים, והאשה מתחייבת לא לתבוע יותר, ושאם בית דין כלשהו יחייב את האב לשלם לה סכום גבוה יותר, היא מתחייבת להשיב לו את ההפרש בין הסכום שסוכם לבין הסכום הגבוה שחייב ביה"ד. כעת היא תובעת סכום גבוה יותר.
נפסק: הואיל וקיימת התחייבות הדדית ועל האם להחזיר כל סכום שיחויב האב בעתיד, הרי אין טעם לחייב את הנתבע ולחזור חלילה ולחייב את התובעת בהחזרת אותו הסכום שקבלה. לכן יקוזז חובו בחובה ולא ישלם דבר מעבר לסכום שסוכם מראש.
(וראה עוד דברי משפט א עמ' רעח-רפה, שנחלקו הרב דיכובסקי והרב צימבליסט במקרה דומה).
3. ביה"ד לעניני ממונות שע"י הרבנות הראשית לירושלים בהרכב הדיינים: הרב דוד עובדיה, אב"ד; הרב אברהם דב לוין; הרב שמואל ביבס. פסקי דין ירושלים דיני ממונות א עמ' קעא.
העובדות: גננת תובעת דמי הבראה, פצויים וימי חופשה ע"פ הנוהג הרווח בארץ. המעביד טוען ששלם לה בטעות משכורות גבוהות מדי ביחס למקובל ע"פ טבלת השכר הרשמית של הנהלת הת"תים.
נפסק: השכר והתנאים יותאמו לטבלאות הרשמיות של הת"תים שהובאו בפני בית הדין וחתומים ע"י האיגוד. התביעות תקוזזנה זו מזו.
4. ביה"ד לעניני ממונות שע"י הרבנות הראשית לירושלים בהרכב הדיינים: הרב אברהם דב לוין, אב"ד; הרב שמואל ביבס; הרב ברוך שרגא. פסקי דין ירושלים, דיני ממונות ובירורי יהדות ג, עמ' קיג.
העובדות: אדם שעמד לבנות בנין חנויות, חתם על חוזה שבו התחיב להעביר חנות בבנין לידי הקונה לכשיסתיימו עבודות הבניה. בחוזה פורטה בדיוק החנות המתוכננת, מדותיה ומקומה בבנין הנבנה. וכן פורט התאריך שבו מתחיב הבונה להעביר לקונה את החנות. נאמר שאם לא תמסר החנות בזמן הנקוב יתחיב המוכר בקנס, וכן שאם יחזור בו אחד הצדדים יתחיב הצד החוזר בו בקנס, כן נאמר שאם תתבטל המכירה יוחזר הכסף ששולם. עוד נאמר שם שהצד המפר את החוזה מתחיב לשלם את כל הנזקים שיגרמו מכך לצד השני. עוד נאמר בו כי החוזה נעשה בהיתר עיסקא בקנין אגב סודר במנא דכשר למיקני ביה ללא אסמכתא ודלא כטופסי דשטרא אלא כאודיתא לפי חז"ל והפוסקים. הבניה והעברת החנות התעכבו, והקונה תובעת את הקנס, וכן פצויים על הרווחים שהיתה יכולה להרויח אילו פתחה את החנות בזמן, בהסתמך על הסעיף המחייב את הצד המפר לשלם לצד השני את כל הנזקים שיגרמו לו.
נפסק: יש לשלם לקונה את מלא הנזקים שנגרמו לה עקב האחור, ואת הקנס. את הנזקים והקנס יש לקזז מהתשלומים שהקונה עדיין חייבת על החנות.
5. הרב יועזר אריאל, הרב שלמה לוי, הרב יהודה עמיחי. פסקי דין קרית ארבע א עמ' 243.
העובדות: אדם עבד כרבש"ץ בישוב ותבע את משכורתו. כמו כן האיש היה חייב לישוב שכ"ד ומסים.
נפסק: סכום השכ"ד והמסים יקוזז ממשכורתו.