1. הרב גולדשמידט, הרב קרליץ, הרב בבילקי. פסקי דין רבניים חלק א, עמ' 178.
העובדות: סוחר שהתקשר עם יקב מסוים, ובמשך שנים רבות היה הסוחר מחזיר בקבוקים ריקים ליקב ומקבל אח"כ את תמורתם. באחד הימים בא העובד הקבוע של היקב, הרגיל לבוא אל הסוחר בשם היקב, ולקח את הבקבוקים הריקים. כשבקש הסוחר את תמורתם מהיקב נאמר לו שהיקב פיטר את העובד הנ"ל והוא אינו עובד עוד אצלם. הוא לקח לעצמו את הבקבוקים ולא הביאם אל היקב. הסוחר תובע את דמי הבקבוקים מהיקב, ואומר שאם לא ינתנו לו דמי הבקבוקים, ינכה אותם מחוב אחר שיש לו כלפי היקב.
נפסק: החזיר למי שהיה רגיל להחזיר כשליח הצד השני יצא י"ח. ואם הופקד כנגדן כסף – הוא יוחזר. אבל אם נתן לו יותר ממה שהופקד כנגדו – היתר אבד, ואינו רשאי לדרוש את תמורתו.
2. ביה"ד לעניני ממונות שע"י הרבנות הראשית לירושלים בהרכב הדיינים: הרב ברוך יצחק לוין (זצ"ל), אב"ד; הרב אליהו קצלנבוגן שליט"א; הרב חיים הרצברג שליט"א. דיני ממונות ובירורי יהדות ב עמ' קא
העובדות: מחבר ספר שכר מדפיס שידפיס עבורו את הספר. סוכם על תשלום מסוים עבור אלף עותקים. המדפיס טוען שהדפיס אף יותר, 1050, אבל בפעל לא מסר אלא 964. לטענתו מפני שחלק מהעותקים התקלקלו תוך כדי ההדפסה והכריכה, וכך קורה בכל הדפסה והקלקול הוא סביר ועל דעת כן מוסרים מחברים את ספריהם להדפסה. וכן המנהג המקובל. מאוחר יותר הסכים המדפיס לוותר על התשלום עבור העותקים החסרים, וכן על תשלום נוסף עבור הוספת כמה עמודים כאשר היתר כבר היה מודפס. וכעת הוא טוען שהסכמתו היתה באונס, כיון שהיה זקוק לכסף.
נפסק: טענת האונס אינה מתקבלת. זה לא נקרא אונס. הוא החליט לוותר כדי לקבל את הכסף. אבל אלמלא הסכים לוותר, נכונה טענתו שהמנהג הוא שבד"כ מתקלקלים כמה עותקים בהדפסה והכריכה ואם הקלקול הוא בגדר הסביר ישלם המחבר את כל הסכום. ורצוי שהצדדים יתפשרו ביניהם.