1. פסקי דין רבניים, כרך א, עמודים 178-191.
העובדות- חברה לייצור משקאות (הנתבעת) מביאה בכליה משקאות לחברה משווקת (תובעת), והחברה המשווקת אינה מחזירה לאלתר את הכלים ריקים, אלא מפקידה סכום כסף תמורת הכלים המשמש כערבון עד להחזרת הכלים. אם החברה המשווקת נותנת לאלתר או אחר כך, כלים ריקים במספר יותר גדול מכלים מלאים שקבלה, רושמים זאת לזכות החברה המשווקת. אצל החברה הנתבעת עבד פועל שתפקידו היה להביא סחורה ללקוחות ולקחת מהם כלים ריקים בחזרה, באחת הפעמים קיבל הפועל משלוח של כלים עבור מעסיקו, משלוח שהיה מורכב מכלים שהתובעת חייבת להחזיר לנתבעת וכן כלים למעלה מהמספר כדי שיזקפו לטובת התובעת, הפועל פוטר מתפקידו לפני שלקח כלים אלו מהתובעת. התובעת דורשת להחזיר לה את הכסף שהפקיד כנגד הכלים של הנתבעת, וכן לשלם לה עבור הכלים הנוספים שהפקיד, ב"כ הנתבעת טוען- הפועל שנתתם לו את הכלים לא עבד אצלנו כיוון שפוטר.
נפסק- התובעת זכאית לקבל בחזרה את הכסף שהפקידה תמורת הכלים, כיוון שהחזירה את הכלים לנתבעת ע"י השליח, והנתבעת אשמה שלא הודיעה על פיטורי הפועל. באשר לכלים הריקים שהתובעת הפקידה מעבר לנדרש הנתבעת פטורה כיוון שלענין זה הפועל הוא שליח התובעת, ואין לחייב את הנתבעת מדינא דגרמי שהזיקה את התובעת בזה שלא הודיע לה על ביטולו.