1. בית דין לדיני ממונות ירושלים בהרכב הדיינים: אברהם דוב לווין אב"ד, מרדכי אייכלר דיין, מרדכי אהרון אייזלר דיין כרך יג עמוד פ תיק מספר 1697:
נושה שקנה את הדירה הממושכנת
העובדות – א' הלווה לב' סכום של 130,000 אלף דולר בריבית מסוימת ע"פ היתר עסקא לשנתיים. ב' העביר את הכסף לג' ובתמורה ג' הסכין למשכן את ביתו. אחר זמן שההלוואה לא נפרעה סוכם בין הצדדים א' ב' וג' שא' יוכל לממש את זכותו בדירה, אבל ניתנת לג' אפשרות לשלש שנים לגור בדירה ולשלם שכירות ובתקופה זו לנסות להחזיר את סכום ההלוואה המקורי ואז הדירה תשאר בבעלותו. עברו שלש שנים וג' לא פרע את ההלוואה וא' רוצה לממש את העברת הדירה לבעלותו.
נפסק – א' לא קנה את הדירה אלא שהוא יכול לממש החוב בדירה זו אם החוב לא יפרע עד תאריך מסוים ולאחר שישומו אותה שמאים כדין.
נימוקים – דרך זו של קנין הבית מלווה באיסור ריבית ולכן הקנין לא חל, וגם לאחר שעברו שלש שנים הקנין לא חל כי זה אסמכתא. אלא שא' זכאי לקבל את ההלוואה שהלווה כולל הרווחים שנעשו בהיתר עיסקא, ואת הסכום הזה הוא יגבה מהדירה לאחר שינתן זמן מסוים לג' להמציא את הכסף לפרעון ההלוואה.