המכון לחקיקה הלכתית

חוק המשכון – פסיקה סעיף 4

1. פסקי דין – ירושלים דיני ממונות ובירורי יוחסין ח פס"ד המתחיל בעמוד מו

לוה בשטר כת"י כשהיו לו מקרקעין ואח"כ משכן אותם למלוה שני

העובדות – א' הלווה לב' סך של 255000 דולר וכתבו ביניהם את תנאי ההחזר.  ההלוואה היתה לצורך מימון פרוייקט מתחם דירות, סוכם ביניהם שב' יעביר לא' סכום קבוע עבור שכר דירה עד לסיום הפרוייקט וכן ירשום משכון לטובת המלווה. וכן ב' התחייב לרשום יפוי כח על הדירה שלו לטובת א', והתחייבות זו לא מומשה. כיון שהפרויקט לא מתקדם א' מבקש ערבות לתשלום החוב, ומבקש להכנס בינתיים לגור בדירה של ב' המוחזקת כיום ע"י קרוב משפחה של ב'. ב' מתנגד לאפשר לא' להכנס לדירתו, אלא שלפי הרישום בטאבו יש עליה משכנתא לטובת ג' וכן צו עיקול מביהמ"ש לפי תביעת ד'. ואמנם התברר שב' חייב גם לג' וב' רשם לו משכנתא על הדירה שלו לטובת ג', ולאחר שנתיים כשחשש להלואתו קבל מב' חוזה מכירה על הדירה שכלל השכרת הדירה לב', כשעל החוזה חתומים ב' ואשתו כמוכרים ושוכרים וג' כקונה ומשכיר. על החוזה לא נרשם תאריך, והעיסקה לא נרשמה בטאבו. ג' טוען שבשעה שמישכן וקנה את הדירה לא ידע מהחוב של א'. א' טוען שהואיל והוא היה המלוה הראשון וב' התחייב למשכן לו את הדירה, ע"כ מתברר שמישכן לג' דירה משועבדת, והמישכון אינו תופס, כיון שהחוב שלו קדם לחוב של ג', ועל ג' להחזיר את הדירה כדי שיהיה אפשר לגבותה עבור החוב לא'. ג' משיב שלפני שמישכן את הדירה של ב' בירר במשרדי הרישום והדירה היתה נקיה משעבודים ומשכונות, ולכן רשם את המישכון לעצמו בתום לב.

נפסק – א' זכאי לגבות מב' את חלק דירתו בשווי ההלואה שב' חייב לו.

נימוקים – מכירת הדירה של ב' לג' לא נחשבת למכירה גמורה אלא רק כמשכון לצורך גביית חובו כיון שלא נרשמה בטאבו ולא נכתב חוזה כמו שצריך, לכן שעבודו של ב' קודם לשעבודו של ג'.

Scroll to Top