(1) הרב צבי בן יעקב, שורת הדין, כרך יד, עמודים ריד- רמ
העובדות – אדם קבל היתר מאה רבנים לשאת אשה על אשתו והשליש גט וכתובה, אך הוא לא מימש זכות זו לשאת אשה אחרת. כמו כן, האשה התנגדה לגירושין ולא הסכימה לקבל את הגט ואחר כמה שנים מתה, וילדיה טוענים שהם יורשים אותה ולא הבעל.
נפסק – מחלוקת ראשונים בענין זה יוצרת ספק, ולכן מועילה תפיסה של יורשי האשה לומר 'קים לי' שאין הבעל יורש אותה. ואם מדובר בקרקע נכסי מלוג יורשי האישה זוכים בה ללא תפיסה.
(2) הרב יהודה דרעי, שורת הדין, כרך יב, עמוד שטז- שכד
העובדות – אדם חשד באשתו שמזנה תחתיו והגיש תביעת גירושין. לאחר מכן, התברר לו שחשד זה אינו נכון ואשתו כשרה. הוא בקש לפייסה אך לא הספיק ואשתו מתה, ותפסו היורשים מצד האשה את נכסיה וטוענים שהפסיד את ירושתה.
נפסק – יורשיה של האשה שמוחזקים בנכסיה יקבלו את הנכסים משום שיכולים לומר 'קים לי' כדעת הפוסקים שהבעל הפסיד את ירושתה.
(3) הרב יהודה דרעי, שורת הדין, כרך יב עמוד שטז- שכד
העובדות – בעל ואשה חיו בשלום אך ללא ילדים. כתוצאה מכך הגיש הבעל בקשה לגירושין אך המשיכו לחיות יחד חיי אישות. אשתו נפקדה ורצה הבעל לבטל את תביעת הגירושין ולפייסה אך לא הספיק והיא מתה. טוענים יורשיה שאין לו זכות בירושתה.
נפסק – הבעל זוכה בירושתה.
(4) הרב בן יעקב, משפטיך ליעקב, חלק ב סימן כ, עמודים רנט- רעד
העובדות – בני זוג בזיווג שני ללא ילדים משותפים, נמצאים כעשר שנים בתהליך גירושין. הבעל חי עם אשה אחרת בתקופה של כשש שנים. בינתיים נפטרה אשתו באופן פתאומי בלי להניח צוואה. ילדיה מנישואיה הראשונים טוענים שאין הבעל זכאי לרשת אותה.
נפסק – אין הבעל יורש את אשתו.