הקדמה

לאחר הפסקה של יותר מעשור בפעילות המכון, שנבעה מאתגרים בריאותיים אישיים, אני שב לעשייה ולכתיבה בעולם המשפט העברי מתוך תחושת שליחות מחודשת. תקופה זו של ריחוק והתבוננות העניקה לי הזדמנות נדירה לבחון לעומק לא רק את עולמי האישי, אלא גם את מקומו המשתנה של המשפט העברי במרחב המשפטי, החברתי והלאומי במדינת ישראל. 

בספרים הקודמים שהוציא המכון לחקיקה הלכתית, ביקשתי להנגיש את המשפט העברי – מערכת עשירה ועמוקה השואבת ממסורת עתיקת יומין – בלבוש מודרני ובשפה משפטית ברורה ומובנת לכל משפטן. מטרתי הייתה להציג את המשפט העברי כמתאים למציאות המשפטית והחברתית המודרנית, תוך שמירה על ערכיו הנצחיים. ניסיתי לעקוף את המחלוקות הפנימיות המאפיינות את השיח ההלכתי וליצור שפה משותפת שיכולה לדבר אל כלל החברה הישראלית. 

עם זאת, עבודתי עוררה לעיתים ספקות ואף ביקורת מצד גורמים שונים, כולל כאלה הרואים עצמם נאמנים להלכה ולעקרונות המשפט העברי. נטען כי אין למערכת המשפט העברי יכולת מעשית לשמש תשתית משפטית למדינה מודרנית, וכי היא מתאימה יותר לתיאוריה אינטלקטואלית מאשר ליישום יומיומי. 

טענות רווחות והתמודדות עמן: 

טענות אלו מתבססות על מספר הנחות יסוד רווחות: 

1. הציבור הישראלי אינו מוכן לקבל מדינה המנוהלת על פי עקרונות ההלכה.
2. יישום שיטת משפט הלכתית עלול להעמיק את הקרעים החברתיים בישראל.
3. מערכת ההלכה אינה ערוכה, מטבעה, להתמודד עם אתגרי המדינה המודרנית.
4. השופטים, עורכי הדין והציבור הרחב אינם מכירים את מקורות המשפט העברי, ואין להם הכלים הנדרשים ליישמו.

אמנם תפיסות אלו נפוצות, אך הן אינן בהכרח נכונות. המשפט העברי חולק יסודות משותפים עם מערכות משפט אחרות ואינו שונה מהותית מהן, כפי שאדגים להלן: 

כאשר אנו מתמודדים עם שאלות משפטיות – בין אם מדובר בדיני ירושה, חוזים או מכר – המענה המשפטי בכל שיטת משפט מבוסס על ערכים ופרקטיקות המושרשים באותה חברה. גם המשפט העברי ענה על שאלות אלו בהתאם לערכים והנסיבות של תקופתו. אומנם שפתו של המשפט העברי הייתה ספוגה במונחים עתיקים ולא תמיד מובנים לציבור הרחב, אך אנו במכון עבדנו להתאמת שפתו כך שתשתלב בשפה המשפטית המודרנית. 

דוגמה ליישום: דיני הירושה 

דיני הירושה במשפט העברי אינם שונים מהותית מדיני הירושה במדינות מודרניות אחרות. הם עוסקים באותן שאלות עקרוניות: למי עובר הרכוש לאחר מותו של אדם? כיצד מאזנים בין אינטרסים של בן הזוג, הילדים ושאר היורשים? המשפט העברי מספק תשובות ברורות ומעשיות לשאלות אלו, הניתנות ליישום גם היום. 

יישום המערכת: כלים מעשיים 

המשפט העברי, כפי שהוא מוצג בעבודתנו, אינו פחות "ישראלי" מהחוק הקיים במדינה, והוא משקף את זהותנו הלאומית והתרבותית. אנו מאמינים שחוק המבוסס על ערכינו ושורשינו עשוי להתאים לחברה הישראלית הרבה יותר מחוקים המיובאים ממדינות זרות. הוא מסוגל להוות מסגרת משפטית מודרנית ומעשית לכל אזרחי המדינה – יהודים ולא יהודים, דתיים וחילונים כאחד. 

מבין כל ההנחות, ההנחה הרביעית היא המדאיגה ביותר: כיצד ניתן לקיים מערכת משפט כאשר השופטים אינם מכירים את החוק שעליו הם אמורים לפסוק? כאשר עורכי הדין אינם יודעים כיצד לטעון לטובת לקוחותיהם? כאשר הציבור עצמו אינו מודע לזכויותיו ולחובותיו? 

מטרת המכון: נגישות ופרקטיות 

כאן נעוצה חשיבותה של עבודת המכון. מטרתנו היא להנגיש את המשפט העברי באמצעות יצירת ספרות משפטית מקיפה ועדכנית, הכוללת את כל ענפי החוק החיוניים לחיי חברה תקינים. ספרות זו בנויה במבנה מקביל למערכת החוק הקיימת – הן בשמות החוקים, הן בשפה והן בתוכן – כך שהיא קלה לשימוש ומותאמת לשיטות העבודה הנהוגות כיום. 

שופט יוכל לפסוק בהתאם לחוקים המובאים בספרים שלנו, משום שהשאלות המשפטיות המתעוררות הן אותן שאלות שהוא רגיל לפגוש בתפקידו השיפוטי והן זוכות למענה ברור באותם פרקים וסעיפים, הכתובים בשפה המוכרת לו. מתחת לכל חוק מופיעים המקורות המקבילים לחוק האזרחי, לצד פסיקה רחבה המרחיבה ומפרשת כל סעיף וסעיף. 

עורכי הדין ימצאו בספרים שלנו חוקים רלוונטיים וממוקדים בתחומי המשפט האזרחי, בליווי אינדקסים המפנים למקורות ההלכתיים שהיוו בסיס לחוקים. דאגנו להעלים את המחלוקות ולהביא הלכות ברורות, חד-משמעיות ומבוססות, המגובות בפסיקה עכשווית ממגוון ערכאות. 

החזרה לזהות ולמקורות – לקחי ה-7 באוקטובר

האירועים הקשים של טבח ה-7 באוקטובר היוו נקודת שבר עבור החברה הישראלית, אך גם קריאת השכמה שאין להתעלם ממנה. מעבר לכאב העמוק ולאובדן הבלתי נתפס, התבהר כי במציאות המורכבת של מדינת ישראל, לא ניתן להמשיך להתקיים כמדינה יהודית – מודרנית ומשגשגת – מבלי להתבסס על ערכיה היסודיים, על זהותה ועל שורשיה התרבותיים וההיסטוריים.

מדינת ישראל אינה עוד מדינה רגילה. היא נולדה מתוך חזון ייחודי של עם ששב לארצו לאחר אלפי שנים של גלות. החזון הזה, המבוסס על ערכים של צדק, מוסר ותיקון חברתי, נשען על מורשת המשפט העברי, שהיווה בעבר את הבסיס להתנהלות חברתית ומשפטית בעם היהודי.

טבח ה-7 באוקטובר הראה בבירור כי כאשר אנו נוטשים את הזהות המשותפת ואת ערכי היסוד שלנו, אנו חושפים את עצמנו לא רק לאיומים חיצוניים אלא גם להתפוררות פנימית. החזרה למקורות איננה נוסטלגיה רומנטית; היא צורך קיומי. במדינה שבה הקונפליקטים הפנימיים הולכים ומעמיקים, עלינו לשאוב השראה מהמורשת המשפטית והתרבותית שלנו, כדי לייצר חיבור עמוק ומשמעותי בין חלקי החברה.

מערכת המשפט הישראלית, כפי שהיא בנויה כיום, אינה תמיד מצליחה לשקף את הזהות היהודית הייחודית של המדינה. אולם, השילוב של ערכי המשפט העברי במערכת הקיימת יכול לא רק להעשיר אותה אלא גם להעניק לה עומק ומשמעות.

בימים אלה, שבהם הזהות הלאומית שלנו נבחנת, ספר זה מבקש להדגיש את חשיבות המשפט העברי ככלי לחיזוק הזהות, האחדות והערכים שמבטיחים את קיומנו כעם וכמדינה.

חיפוש אחר אלטרנטיבה – התפכחות הציבור מהמערכת המשפטית הנוכחית

בשנה וחצי האחרונות חלה ירידה ניכרת באמון הציבור במערכת המשפט הישראלית, הנתפסת על ידי רבים כמתרחקת מהעקרונות הבסיסיים של העם היהודי. תחושת הניכור הזו אינה רק תוצאה של מחלוקות פוליטיות, אלא נובעת מהפער ההולך וגדל בין ערכי המערכת המשפטית כפי שהיא כיום, לבין הערכים ההיסטוריים והתרבותיים שהיו בבסיס הווייתו של העם היהודי לאורך הדורות. 

מערכת המשפט הישראלית, שהושפעה רבות ממודלים מערביים, נתפסת על ידי חלקים הולכים וגדלים מהציבור כמי שמתקשה לגלם את רעיון הצדק היהודי כפי שהוא מופיע בחזון הנביאים. ערכי המוסר, האיזון החברתי והחתירה לצדק של המשפט העברי, שנראו בעבר כרעיונות אוטופיים או רחוקים מהמציאות, פתאום מתחילים להצטייר כמציאותיים ורלוונטיים יותר מאי פעם. 

אירועים כמו טבח ה-10 באוקטובר ואובדן האמון במערכות הממשל, הוכיחו לציבור הישראלי כי הדרך הנוכחית אינה מספיקה. התחושה הגוברת היא שיש מקום לא רק לבקר את הקיים אלא גם להאמין באפשרות של שינוי, בחזון של אלטרנטיבה המושתתת על ערכי היסוד של העם היהודי. 

אך בניית אלטרנטיבה זו אינה משימה קלה. הציבור מרגיש כי החזון של מערכת משפט המבוססת על ערכי הצדק של המשפט העברי – חזון שאולי נראה דמיוני בעבר – הפך לאפשרי ואף הכרחי. השאלה אינה עוד אם הדבר אפשרי, אלא כיצד ניתן לממש אותו הלכה למעשה. 

המכון שואף לספק תשובה לשאלה זו. אנו מציעים תשתית משפטית שתוכל לשמש אלטרנטיבה אמיתית: מערכת משפטית שמבוססת על ערכים יהודיים אוניברסליים, לצד כלים מודרניים שמאפשרים יישום מעשי. בעבודתנו אנו מבקשים לא רק לשמר את ערכי העבר, אלא גם להראות כיצד הם יכולים להוות בסיס איתן לבניית עתיד טוב יותר, כזה שמשקף את זהותנו הלאומית והדתית. 

הספרים של המכון נכתבים מתוך ההבנה שיותר ויותר ישראלים מבקשים חלופה אמיתית ומעשית. מטרתנו היא להראות כי המשפט העברי, כפי שהוא נבנה ומתפתח, יכול לשמש כבסיס למציאות חדשה – מציאות שבה הערכים היהודיים אינם רק חזון, אלא מציאות חיה ונושמת. 

הקפדה על מקצועיות וחדשנות ללא סטייה מההלכה

כדי להצליח במשימה החשובה של בניית מערכת משפטית המבוססת על ערכי המשפט העברי, עלינו לשלב ערכים של מקצועיות, חדשנות ויצירתיות. מדובר בתהליך הדורש חשיבה מחודשת והתאמה למציאות המשפטית והחברתית של ימינו, אך בו זמנית – שמירה קפדנית על נאמנות לקביעות ההלכה. 

המשפט העברי התפתח לאורך הדורות בזכות עבודה קפדנית ומחושבת של פוסקים ורבנים, שראו לנגד עיניהם את עקרונות ההלכה ואת ערכי הצדק והמוסר של התורה. אנו מחויבים להמשיך במסורת זו, אך בדרכים המתאימות לעידן המודרני. החדשנות שלנו אינה נובעת מסטייה מההלכה, אלא מהיכולת להאיר את עקרונותיה באור חדש, להנגישם בשפה משפטית ברורה, ולמצוא פתרונות יצירתיים שמתיישבים עם ערכיה הנצחיים. 

המטרה אינה לייצר חלופה להלכה, אלא להציע גשר בין עקרונותיה לבין המציאות העכשווית. אנו שואפים להוכיח שהמשפט העברי אינו רק מסורת עתיקת יומין, אלא כלי מעשי ורלוונטי לכלל החברה הישראלית, על כל גווניה. 

בכך אנו מבטיחים לא רק יצירת מערכת משפטית חדשנית, אלא גם כזו שנשענת על יסודות ההלכה כפי שנקבעו לאורך הדורות – בדיוק, באחריות וביראת כבוד. מקצועיות אמיתית דורשת לא רק ידע ויכולת משפטית, אלא גם נאמנות למקורות ההלכה ולעקרונות הבסיסיים שהנחו את המשפט העברי מראשיתו. 

חדשנות ויצירתיות הן תנאים הכרחיים להצלחה, אך הן חייבות להתקיים בתוך מסגרת הלכתית ברורה ויציבה. רק כך נוכל להציע לציבור הישראלי מערכת משפטית שתשקף את זהותו, תענה על צרכיו, ותעמוד במבחן הזמן והאמון הציבורי. 

הכרת תודה

ברצוני להביע את תודתי העמוקה לאשתי היקרה, בתיה, שתמיכתה בי מהווה את עמוד התווך של כל עשייתי. בהתלהבותה הבלתי פוסקת ובאמונה המלאה במטרותינו, היא מהווה השראה מתמדת עבורי.

הפרויקט של המכון לחקיקה הלכתית הוא לא רק מפעל חיים שלי, אלא בראש ובראשונה שלה. בלעדיה, החלום להפוך את המשפט העברי לרלוונטי ומעשי לא היה מתגשם.

בתיה, אני מאחל לך שתזכי לבריאות איתנה, לאריכות ימים ולשמחת חיים שתמשיך להאיר את דרכך ואת דרכנו המשותפת.

לסיכום

ספרות המכון אינה רק אוסף חוקים, אלא כלי לשינוי השיח המשפטי והחברתי במדינת ישראל. מטרתה לחבר בין ערכי העבר למציאות העכשווית ולבסס חברה ישראלית מאוחדת וצודקת.

יחד נוכל להחזיר את המשפט העברי למקומו הראוי – לא רק כמסורת היסטורית, אלא כבסיס משפטי עכשווי ומוסרי למדינה מודרנית.