(1) הרב נסים בן שמעון, שורת הדין י, עמ' שמה.
העובדות – סוחר אתרוגים הזמין מיצרן קופסאות לאתרוגים, הקופסאות הגיעו פגומות, היצרן שלח פועל שתקן אותן והסוחר ארז בהן אתרוגים. כעת הוא טוען למקח טעות כי הקופסאות היו פגומות.
נפסק – התביעה נדחית. נימוקים – כיון שהסוחר השתמש בקופסאות, גילה בדעתו שהוא מקבל את הסחורה, ואינו יכול לטעון עוד למקח טעות.
(2) הדיינים: אברהם דוב לוין, יהושע ווייס, שמואל חיים דומב, פסקי דין ירושלים דיני ממונות ז עמ' רסג.
העובדות – אדם הזמין אצל סופר סת"ם ספר תורה מהודר, ונמצא שאינו מהודר. המזמין תובע לבטל את המקח ולקבל בחזרה את כספו.
נפסק – המקח בטל, ויחזרו הספר לסופר והדמים למזמין.
(3) הדיינים: אברהם דב לוין, שמואל ביבס, ברוך שרגא. פסקי דין ירושלים, דיני ממונות א עמ' נג.
העובדות – אדם שכר קבלן בנין לבנות חדר נוסף לדירתו. הם חתמו על חוזה לפי תכנית מהנדס. תוך כדי עבודה טען הקבלן שיש צורך בעבודה נוספת בלתי צפויה, ותבע עבורה סכום נוסף. הקבלן איים שאם לא ישלם בעל הבית את הסכום הנוסף – יפסיק את העבודה ויפרק גם את מה שכבר בנה. לכן הסכים בעל הבית ושלם את הסכום הנוסף. אח"כ התברר שהעבודה הנוספת הופיעה בתכנית המהנדס שעליה הוסכם מראש. אח"כ תבע הקבלן שבעל הבית ישלם לו על כל העבודה לפני סיומה, ולא אחרי סיומה כפי שנקבע בחוזה. בעל הבית סרב והקבלן עזב את העבודה. בעל הבית שכר פועלים אחרים תחתיו, וכעת הוא תובע לנכות את השכר ששלם לאותם פועלים, וכן את דמיה של חלק מהעבודה שעדיין לא נעשה, משכרו של הקבלן. הוא תובע גם שהקבלן יחזיר לו את דמי העבודה הנוספת ששילם שלא כדין, שלא הסכים לשלם אותה אלא כדי שהקבלן לא יממש את איומו להפסיק את העבודה, אך כיון שממילא הפסיק הקבלן את העבודה לפני סיומה – עליו להחזיר את התוספת שקבל.
נפסק – כיון שהתשלום על העבודה הנוספת כבר נעשה, הדבר דומה למי ששלם כסף עבור מעבורת, שכיון שכבר שלם אינו יכול להוציאו שוב. אבל את המחיר ששלם על השלמת הבניה אחרי שהקבלן עזב, יכול הוא לגבות מהקבלן עד כדי גובה שכרו שעל כל הבנין. את העבודה שעדיין לא נעשתה יכול הקבלן לעשות, ואז לא יוכל בעה"ב לשכור אדם אחר שיעשה את העבודה ולחייב את הקבלן.
(4) הדיינים: אברהם דב לוין, שמואל ביבס, ברוך שרגא, פסקי דין ירושלים, דיני ממונות ג, עמ' קה.
העובדות – אדם מכר לחברו דירה, והתחיב בחוזה לתקן נזילות ורטיבות במשך שלש שנים. כעת דורש הדייר לתקן בעצמו את הנזילות ולקבל מהמוכר תשלום על כך, ואילו המוכר אומר שיתקן בעצמו. כמו כן דורש הקונה שהמוכר יוסיף חומר בידוד החסר באחד החדרים, שבלעדיו קשה לגור באותו חדר. המוכר טוען שבשעת בניין הבית לא היה אותו חומר חלק מהתקן המתחייב ולכן הבית נבנה בלעדיו. רק אח"כ הוכנסה הדרישה הזאת לתקן.
נפסק – המוכר רשאי לתקן בעצמו, ואין הקונה יכול לדרוש ממנו שישלם כסף דמי התקונים. המוכר חייב להוסיף גם חומר בידוד, כי מה שהיה נחשב כמום בעיני בני האדם בשעת המכירה הוא הקובע, ולא חשוב מה היה התקן בשעת בנית הבית.
(5) הדיינים: ברוך יצחק לוין, אליהו קצלנבוגן, חיים הרצברג. דיני ממונות ובירורי יהדות ב, עמ' קיז.
העובדות – סוחר ספרי תורה שכר סופר סת"ם שיכתוב עבורו ספר. השכר שולם מראש, הסוחר קנה את החומרים. בספר התורה שנכתב נמצאו שגיאות רבות מאד. הסוחר טוען שספר תורה זה אינו עומד בדרישות, הסופר אומר שיתקן את כל השגיאות, ויסמוך על פוסקים שמקלים לתקן גם באזכרות ע"י טלאי.
נפסק – כיון שספר התורה ניתן להכשרה ע"י תיקונים והסופר מוכן לעשות אותם, אינו צריך להחזיר את שכרו ולשלם על החומרים.
(6) הדיינים: ברוך יצחק לוין, אליהו קצלנבוגן, חיים הרצברג. פסקי דין ירושלים ב עמ' קיז.
העובדות – אדם מסר קלף לס"ת לסופר כדי שיכתוב לו ס"ת. הסופר כתב ספר עם טעויות רבות ושורות לא ישרות. הוא טוען שסבת הדבר היא הקלף הגרוע, שהסופר התלונן עליו שוב ושוב בפני המזמין. המזמין תובע את דמי הקלף, הסופר מעונין לתקן את הספר ולמסור אותו ולקבל את שכרו.
נפסק – כיון שהנזקים נגרמו מהקלף הגרוע, הסופר פטור מלשלם עליהם, וזכאי לקבל את שכרו.
(7) הדיינים: ברוך יצחק לוין, אליהו קצנלבוגן, חיים הרצברג. פסקי דין ירושלים דיני ממונות ג עמ' קעט.
העובדות – סוחר ספרי תורה הזמין ספר תורה אצל סופר בתנאים מסוימים, ואף קבעו פרק זמן שבו יעבוד הסופר רק על ספר התורה הזה. בפועל עשה זאת הסופר מהר יותר, וספר התורה אינו מהודר. המזמין טוען שכך לא יוכל למכור אותו במחיר שרצה למכרו. הוא תובע פצוי על כך, וכן תובע שהסופר לא יתקן בעצמו את הספר אלא ישלם את דמי התקון הנדרש בספר התורה.
נפסק – הסופר יכול לתקן בעצמו את הספר. ב. אם לא ימכר הספר במחיר מלא, לא יקבל הסופר אלא את השכר הנמוך ביותר הניתן לסופרי סת"ם. נימוקים – א. כיון שמדובר שנשכר ליחיד ולא לציבור אי אפשר לסלקו ללא התראה, ולכן יש לאפשר לסופר לתקן בעצמו. ב. נחלקו הפוסקים האם ניתן לחייב על מניעת רווח, ולכן יש לפשר על כך, ואם לא ניתן למכור את הספר במחיר שהתכוון למוכרו, יקבל הסופר שכר נמוך כפי שמקובל אצל סופרים ולא כפי שסוכם עמו.
(8) הדיינים: אברהם דב לוין, יעקב אברהם כהן, פסקי דין ירושלים דיני ממונות ז עמ' רפט.
העובדות – בעל עסק הזמין מודעות בעתון, המודעות לא פורסמו בגוונים המבוקשים היו בהן שגיאות. המזמין תובע להפחית מהשכר שנקבע.
נפסק – התביעה מתקבלת ויש לנכות משכרו של בעל העתון בהתאם.
(9) הדיינים: אברהם דב לוין, נחום אייזנשטין, יהושע ויס. פסקי דין ירושלים דיני ממונות חלק ח עמ' רפו.
העובדות – סוחר שכר סופר סת"ם שיכתוב ס"ת עד תאריך מסוים, ע"מ למכרו לקונה ידוע. הצדדים סכמו בע"פ שמשכרו של סופר הסת"ם ינוכה קנס מסוים לכל שבוע אחור. ספר התורה נמסר לסוחר באחור של שבועים, והסוחר מכרו לקונה במחיר המקורי. הסופר טוען שהאחור נגרם באשמת הסוחר, שלקח ממנו יריעה אחת לבדיקה ולא החזירה. הסופר תובע את מלוא שכרו, ואילו הנתבע טוען לנכות מהשכר את הקנס עבור שבועיים איחור.
נפסק – התביעה מתקבלת ועל הסוחר לשלם לסופר את מלא שכרו. נימוקים – ההתחייבות לקנס זה הוא בגדר אסמכתא, ולכן אין לנכות את הקנס משכרו ויש לשלם לו שכר מלא.