הרב יהושע וייס, פסקי דין ירושלים דיני ממונות ז פס"ד בעמוד שעט
העובדות- ראובן שאל מכשיר טייפ משמעון בהיותם בפנימית הישיבה שבה למדו. לשניהם היה ידוע שהנהלת הישיבה אסרה להחזיק את המכשיר בישיבה ובתחומיה. בחיפוש שערכה הנהלת הישיבה בחדרי הפנימיה נמצא המכשיר אצל השואל, והיא החרימה אותו. השואל טען להנהלת הישיבה שהמכשיר איננו שלו, אך סירב לומר מיהו הבעלים. ההנהלה הודיעה שהמכשיר יוחרם עד שיבואו הבעלים ויקבלו נזיפה. שמעון, המשאיל, חושש לגלות את עצמו בפני הנהלת הישיבה, ותובע מראובן שיחזיר לו את המכשיר, כי שואל חייב באונסין. ראובן השואל, שכיון ששמעון אינו רוצה לגלות עצמו בפני ההנהלה, היא הבאת נזק על עצמו. וכן אם יגלה עצמו יציל את השואל מדין השבת אבידה. עוד הוא טוען שהמכשיר היה נתפס גם אם היה ברשות הבעלים מבלי שהיה שואל אותו.
נפסק- מוטלת על השואל חובת החזרה ומאידך מוטלת על המשאיל חובה לגלות עצמו בפני ההנהלה כדי שיחזירו את הפקדון המוחרם, שספק דאורייתא הוא ולחומרא. נימוקים- אין השואל יכול לומר למשאיל 'הרי שלך לפניך' כלומר הנה הוא נמצא אצל ההנהלה, אלא עד שיופיעו שניהם אצל ההנהלה ואז יכול לומר 'הנה שלך לפניך'. אין לקבל את הטענה של השואל שגם אם המכשיר היה אצלך ההנהלה היתה תופסת אותו. ומאידך יש להסתפק האם עבור מצות השבת אבידה יהיה לו בזיון, אם מחויב לגלות עצמו בפני ההנהלה, ובספק דאורייתא יש להחמיר.