1. שורת הדין, כרך א' עמודים 187 – 179
העובדות- החזרת כלים ריקים של התובע על ידי פועל התובע שהיה רגיל לקבל את הכלים עבורו. האם הנתבע אחראי לאבדן כליו של התובע.
נפסק– שנפקד שמסר לאחר חפץ ששמירתו מוטלת עליו דבר זה תלוי במחלוקת הרמב"ם והרא"ש הובאו דבריהם להלכה ברמ"א בסי' רצא. ושואל שמסר הדין שחייב. נתהמ סי' רצא סקכ"ד.
החזרת חפץ ליד מי שהבעלים רגילים להפקיד אצלו, או לבני ביתו. לא מוזכר בחוק
2. פסקי דין רבניים חלק א עמוד 188
ברמ"א סימן רצ"א סעיף כ"א פסק: וכן אם הנפקד החזיר הפקדון לאשת המפקיד פטור (מרדכי פרק המפקיד בשם מוהר"ם).
אולם בשו"ע /חו"מ/ שם בסימן ש"מ סעיף ח' נפסק ברמ"א: ויש אומרים דהוא הדין אם החזירה ליד אשת המשאיל ונאנסה חייב.
ועיין בב"ח ובפרישה סימן ע"ב. ובסמ"ע שם ס"ק צ"ח ובש"ך ס"ק קל"ו הדנים בהסבר הדבר, ושתי דרכים מסתמנות בדבריהם. האחת היא כי ההבדל הוא בין שאלה ובין פקדון, היינו כי בשואל שאחריותו היא יותר גדולה אינו נפטר מאחריותו עד שימסור ליד הבעלים. בסימן רצ"א /חו"מ/ מדובר בפקדון ובסימן ש"מ /חו"מ/ מדובר בשאלה. הדרך השניה היא, והיא שיטת הב"ח וכן הכריע הש"ך, כי זה שפסק הרמ"א בסימן רצ"א שאם הנפקד החזיר הפקדון לאשת המפקיד פטור, המדובר הוא באופן שהיא מנהלת את עסקי הבעל נושאת ונותנת בתוך הבית, ולפיכך המסירה לידה היא כמסירה ליד הבעל. והלכה זו היא בין בפקדון ובין בשאלה. ועכשיו לנדון דידן, מכיון שאנו אומרים כי רק אם מחזירים לנושא ונותן בתוך הבית הוי כהחזרה לבעלים, נושא ונותן בתוך הבית אפשר לקרא לפקיד הממלא תפקיד מינהלי בעסקי הבעלים, אבל לא לפועל שאין לו כל תפקיד ניהול.
אולם הפשטות כי את התואר נושא ונותן בתוך הבית יש לקבוע לכל נידון לפי ענינו, ואם תפקיד הפועל הוא לקבל כלים ולהביאם לבעלים, לתפקיד זה הוא הנושא ונותן בתוך הבית, והמסירה לידו היא כמסירה לבעלים.