(1) פסקי דין של בתי הדין הרבניים בישראל חלק טז פס"ד המתחיל בעמוד 133
הנדון: אם ערב יכול לחזור בו מערבותו ומתי
העובדות – הצדדים באו לידי הסכם גירושין, שבו התחייבה האשה לשפות את הבעל על כל סכום שיחוייב לשלם עבור מזונות הילדים. הבעל דרש ערבים על כך. ערב אחד חתם ועשה קנין על ערבותו לפני מתן הגט, וחזר בו לפני מתן הגט. הערב השני חתם ועשה קנין על ערבותו לאחר מתן הגט, וחזר בו.
נפסק – הערב הראשון שחזר בו לפני מתן הגט חזרתו מועילה ואלו הערב השני לא יכול לחזור בו אחר מתן הגט.
נימוקים – ערב יחזור בו קודם שניתנה ההלוואה או ההתחייבות כי עדיין לא חל השעבוד. ואף אם הערבות היתה בקנין כיון שכוונת הקנין היא להתחייבות עם השעבוד ולא קודם. ואף שהערב חזר בו שלא בפני המלווה, די בכך שחזר בו בפני עדים.
(2) פסקי דין – ירושלים דיני ממונות ובירורי יוחסין יג פס"ד המתחיל בעמוד רה
ערב שחזר בו לפני ההלואה
העובדות – א' חתם על ערבות על שט"ח, וטוען שעוד לפני ההלואה התקשר לבעל הגמ"ח לומר לו שחוזר בו מהערבות כיון שאשתו מתנגדת שיחתום הערבות וגם משום שהערבים הנוספים לא הסכימו לחתום. בעל הגמ"ח מודה שכך אמר לו א', אך נדמה לו שבעת ההלואה הסכים להיות ערב על שליש מהסכום המדובר. א' מכחיש בברי.
נפסק – הנתבע פטור מהערבות.
נימוקים – שו"ע סי' קלא א: מי שנתפייס להיות ערב קודם שיתן המלוה המעות ללוה יכול לחזור בו אפילו קנו מידו, ואם לא חשש המלוה ונתן המעות ללוה אין לו על הערב כלום. וכן פסק הרמ"א בשו"ע אבהע"ז סי' קב סעי' ו לענין ערב לחתן על הנדוניא שיקבל מאשתו שיכול לחזור בו לפני הנישואין.