(1) פסקי דין-ירושלים, דיני ממונות א, עמוד קכה:
העובדות – התובע כתב ספר תורה ומסר אותו לנתבע להגהה ראשונה ושנייה ולהגהת מחשב. לאחר שהוחזר לו ספר התורה, נמצאו בו שלוש טעויות. התובע מסר את הספר להגהה ממוחשבת בחברה אחרת המקובלת כאמינה ובבדיקה השנייה נמצאו טעויות נוספות. מחיר הבדיקה השנייה היה 1000₪. התובע תובע מהנתבע את מחיר הבדיקה וכן סך נוסף של 1000₪ נוספים בגין הטורח והזמן היקר שבזבז עקב כך שהנתבע לא מסר מלכתחילה את ספר התורה להגהת מחשב בחברה השנייה. הנתבע טוען שלא נקבע מראש באיזו חברה עליו לעשות את ההגהה ולדבריו גם החברה הראשונה אמינה. במהלך הדיון התברר שמנהל החברה הראשונה מוכן להחזיר את מחיר הבדיקה בשווי 1000₪.
נפסק – הנתבע יחזיר סכום של 1000₪ לתובע, שאותו חברת ההגהה הראשונה הסכימה לשלם, בתנאי שיוכיח ששילם זאת לחברה השנייה. את ה- 1000₪ הנוספים שדורש התובע אין לשלם, משום שהנתבע טוען שהכל נעשה בתום לב, והיה לנתבע על מה לסמוך כאשר מסר לחברה הראשונה.
(2) פסקי דין-ירושלים, דיני ממונות ב, עמוד קסא:
העובדות – התובע, שקנה את דירתו של הנתבע, טוען לביטול מקח עקב רטיבות שיש בקירות. כמו כן, לדבריו, הקבלן שבנה את הבניין לא בנה את התקרה של הבניין על פי התקן בכך שלא הוסיף בה חומר בידוד מפני הקור. הנתבע טוען שהרטיבות נובעת מכך שהתובע לא מאוורר את דירתו בחורף, ולראיה – הוא עצמו גר בדירה זו כשבע שנים ולא סבל מעולם מבעיה של רטיבות. כמו כן, כל בנייני הסביבה שנבנו על ידי אותה חברה בנויים בצורה דומה ללא בידוד בתקרה התחתונה.
נפסק – התביעה למקח טעות נדחית. כמו כן, אין הנתבע חייב לשלם עבור התקנת בידוד נוסף בבית. הנימוקים – על פי רוב נוהגים להשתמש בחימום רגיל ובאוורור. אופן ההשתמשות של הקונה בחימום הבית אינו רגיל, וממילא היה צריך לומר זאת בשעת המקח. מכיוון שלא פירש זאת מראש, יש לקיים את חוזה המכר בדרך המקובלת.
(3) פסקי דין-ירושלים, דיני ממונות ג, עמוד קה:
העובדות – התובע קנה דירה מהנתבע. הנתבע קבל עליו אחריות לתיקון נזילות ורטיבות למשך 3 שנים מעת קנייתה. לאחר כשנתיים התלונן התובע על פגם נזילה בדירה, אך הנתבע דחה את תביעתו. כעת הוא תובע, מלבד תיקון הנזילה, גם חסרון בידוד מפני חום וקור בתקרת אחד החדרים, שבגללו אין הוא יכול לגור באותו חדר. לטענתו, חסרון הבידוד הוא פגם שאינו נראה לעין, ולפיכך אף על פי שלא הוזכר בפירוש באחריות, חייב הנתבע לתקנו.
הנתבע מודה בחוב תיקון הנזילה כפי שהתחייב באחריות. על תביעת הבידוד משיב הנתבע שאין הדבר מהווה פגם בדירה, זאת למרות שלפי חוקי התקן הישראלי חייב הקבלן לבנות עם בידוד תרמי. לטענתו, סעיף זה לא נכלל בתקן בשעה שהמוכר קבל את רישיון הבניה לבית זה, ועל כן לא היה חייב להוסיף את הבידוד התרמי ומבחינת התקנות היה די בבניה בחומרים שהשתמש בהם לבניה.
נפסק – הנתבע חייב: א. לתקן את הנזילות שנתגלו בדירה. ב. להוסיף בידוד בתקרת החדר החיצוני של התובע. נימוקים – ההגדרה של 'מום' במקח נקבעת על פי מנהג המדינה, כאשר קיומו של מנהג המדינה הקובע לעניין זה הוא המנהג שנהג בזמן חלות המקח. ומכיוון שבזמן הקנייה היה מנהג לבנות עם בידוד, על דעת כן נקנתה הדירה. אי הזכרת המום בחוזה אינו מהווה מחילה על המום, מכיוון שמדובר במום נסתר.