פסקי דין-ירושלים, דיני ממונות ה, עמוד טו:
העובדות- הצדדים חתמו על שטר עסקה ללא תאריך וללא פירוט זמן סיום העסקה. א' נתן לב' סכום כסף שתמורתו שעבד ב' את המכונית שלו לא'. זמן פירעון העסקה נקבע בכל 10 לחודש הקלנדרי. בחודשים הראשונים שילם ב' לא' את הרווחים כמוסכם. לאחר כמה חודשים תבע א' את תשלום כל החוב וב' דחה אותו. אז מכר א' את המכונית המשועבדת וגבה ממנה חלק מהחוב. ג' טוען שהמכונית הייתה משועבדת לו בזמן קודם בגלל הלוואה שנתן לב' לפני ביצוע עסקה זו, והוא דורש את הכסף ממכירת המכונית.
נפסק – יש לפשר בין א' ל- ב' בעניין החזר שאר הכסף שב' חייב לא'. תביעת ג' נדחית. הנימוקים – אמנם, בדרך כלל, יש להחזיר הלוואה תוך שלושים יום, אבל כאן מדובר בהלוואה שנפרשה על תקופה שנמשכה לפחות מספר חודשים. כאשר ישנה מחלוקת בין הצדדים בעניין זמן הפירעון, יד בעל השטר (בעניינינו – הנתבע) על העליונה, אלא שעליו להשבע היסת, ולכן יש לפשר ביניהם. בעניין תביעת ג' – הכלל הוא שבעל חוב מאוחר שקדם וגבה מה שגבה גבה.