הרב בן יעקב, משפטיך ליעקב, חלק ג סימן ל, עמודים שסט- שע
העובדות – המנוח השאיר דירת חדר לשלושת בניו שאחד מהם בכור. היתה הסכמה בין הבנים שילדיהם יגורו בדירה חמש שנים לסירוגין. לאחר שבתו וחתנו של הבן הבכור גרו בדירה חמש שנים, טען הבן הבכור שהוא זכאי למחצית הדירה מכח זכותו כבכור, ולכן הוא בקש להוציא צו ירושה לחלוקת הדירה. הוא הוסיף וטען שכיון שהדירה היא לא בת חלוקה, יבצעו חלוקה של גוד או איגוד והוא יפצה את ילדי שני הבנים בשכירות של חמש שנים כל אחד.
נפסק – יש לדחות את תביעת התובע, כי הוא הפסיד את זכות הבכורה בכך שהסכים בתחילה לבצע חלוקה של השכירות בין האחים.