המכון לחקיקה הלכתית

חוק הירושה – פסיקה סעיף 12

העובדות – אדם קבל התקף לב בבוקר ובערב מת. הוא השאיר אחריו בן ובת. בצהרים אמר מספר דברים לבן בענין נכסיו וכן אמר לבת אך לא סיים דבריו, כי ילדיו לא רצו לשמוע אותו מדבר על מותו. היו לו הרבה נכסים שחלק מהם היו רשומים על שם הבת ועל שם אחרים. הבן תובע את כל העיזבון ודורש שהבת תחתום על וויתור. הבת טוענת שלדברי אביה המנוח מגיע לה מחצית מהעיזבון.

נפסק – הבן זוכה בירושה זולתי בנכסים שהיו רשומים על שם הבת. בנוסף, תקבל הבת מגרש שבכוונת המוריש היה ספק, וקבלת מגרש זה יהווה פיצוי לבת עבור חתימתה על ויתור לטובת הבן.

(2) שו"ת ציץ אליעזר, חלק טו סימן ס, עמודים קסב- קסה

 העובדות – אדם השאיר אחריו אלמנה, שני בנים קטינים ובת בגיל שש עשרה. האלמנה מבקשת מבית הדין להוציא צו ירושה על פי חוקי המדינה. לטענתה, היא מוכנה לוותר על חלקה המגיע לה בעיזבון לפי חוק המדינה, אבל על החלק המגיע לפי חוק המדינה לבת, היא לא מוכנה וגם איננה רשאית לוותר. האם ישנה אפשרות לפי הדין להוציא צו ירושה כמבוקש?

 נפסק – בית הדין צריך להוציא צו ירושה עבור שלשת הילדים בשווה. וזאת משום שלבת מגיעה זכות פרנסה מהעיזבון, ולאלמנה מגיעה זכות מדור ומזונות, אותה היא רוצה להקנות לבת. ולפי חישוב זה, יש לבת לפחות שליש בעיזבון. על כן, ניתן להוציא צו ירושה ויחלקו בהם שני הבנים והבת שווה בשווה.

Scroll to Top