1. הרב צבי בן יעקב, משפטיך ליעקב, חלק ב סימן לד עמודים תכה-תל.
העובדות- ראובן, ברוקר של נירות-ערך, ולשמעון תיק השקעות אצל ראובן. באחד הימים ביקש שמעון מראובן שימכור לאלתר נייר ערך מסוים שהיה ברשותו בסכום רציני. ראובן התמהמה ולא מכר כמבוקש אלא לאחר שלושה ימים. תוך השלושה ימים עלה ערך המניה במספר אחוזים. ראובן מבקש להתחלק בריווח זה, וזאת בנוסף לאחוזי העמלות שיש לו בתיק ההשקעות. שמעון טוען שאף שהיה לו ריווח, כיוון שראובן לא מילא אחר הוראותיו, לא מגיע לו חלק ברווחים.
נפסק- הברוקר זכאי לעמלות ולא לרווחים. נימוקים- כאשר הרווח נבע מאי פעולת השליח (אי מכירה של ני"ע) אין השליח נוטל ברווח. אולם, נראה שמגיע לו עמלות גם אם הריווח כתוצאה משב ואל תעשה.
2. הרב אברהם זרביב משפטי אברהם סימן יד עמודים 70- 71
העובדות: ביום שושן פורים נסעתי לקניות בעיר הקרובה ליישובינו ,אחת המדריכות בתנועה התקשרה וביקשה ממני שאקנה פרסים לשושן פורים עבור שוק פורים של התנועה ,נכנסתי לחנות מסוימת, וקיניתי על פי בקשתה פרסים בשווי ארבעה מאות ₪, שלמתי בכרטיס אשראישלי והקומונרית החזירה לי את הכסף כשהגעתי ליישוב בזמן הקניה קיבלתי שובר בסך ארבעים ₪ לקניה בחנות זו למי שייך השובר ,האם עלי לתת אותו לקומונרית הסניף או שאני יכולה ליהנות ממנו
נפסק: כיון שהשובר ניתן כתוספת בפני עצמה,וכוונת המוכר אינה ברורה למי התכוון לתת את השוברים האם לשליח שבחר להיכנס לחנות, או שמא לבעל המעות כדי שישוב לקנות בחנותו פעם נוספת, ולכן הדין הוא שיחלוקו הקונה ובעלי הכסף (התנועה) כל זה דווקא שהקונה בחרה מיזמתה לקנות בחנות זו, אבל אם התבקשה על ידי המדריכה לקנות בחנות זו, השובר מגיע רק לבעל המעות (התנועה)
3. הרב אברהם זרביב ,משפטי אברהם סימן טו עמודים 72- 74
העובדות: במסגרת עבודתי רכשתי עבור החברה מוצר בשווי עשרים ₪. המוצר התגלה כפגום. יצרתי קשר עם היצרן והוא שלח לי כפיצוי תלושי קניה בסך חמישים ₪ למי שייך הפיצוי לקונה או לחברה.
נפסק:כאשר העובד פעל במסגרת עבודתו כל הפיצוי מגיעה לבעל המעות (לחברה) אולם אם העובד פעל על דעת עצמו ולא מטעם העבודה יש להסתפק את מי התכוון בעל החנות לפצות לכן יחלוקו
4. הרב שמואל דוד הכהן גרוס אב"ד הישר והטוב חלק טו עמודים ל-לא
העובדות: אדם נתן לחבירו דולרים וביקש שיפרטם לו בשקלים והוא טרח והחליף אצל אדם פרטי שהייה נצרך לדולרים ,ולא אצל סוחר-כך שקיבל יותר ממה שנותן סוחר רגיל העוסק בפריטה האם נאמר שהרווח מגיע לשליח שנעשה ע"י טרחתו או שמגיע למשלח שהוא בעל המעות
נפסק:נראה פשוט בדין זה שכל הרווח שייך למשלח כדין רווח בדבר שאין קצוב שנפסק בשו"ע שהרווח שייך למשלח אע"פ שדעת המשלח הייתה שיקנה במחיר המקובל כדין
5. הרב משה פיינשטין אגרות משה חלק ז חו"מ חלק ב סימן טז עמודים רכב-רכג
העובדות: ראובן ביקש משמעון שיקנה עבורו מניות וקנה אותם בלי לבקש על כך שכר ואחר שקנה אותם עבור ראובן ביקש ממנו את ההוצאות שהוציא על כך ואחר כמה חודשים של משא ומתן על כך ירד ערכם של המניות ראובן ביקש משמעון שימכור אותם ובקשר להפסד שנגרם יתכן שישתתף אתו במידה מסוימת, שמעון כעס על כך בטענה שאינו שייך כלל להפסד ולא רצה לעסוק במניות יותר והמניות במשך הזמן הוזלו עד שעתה אינם שווים כלום מי ישא בהפסדים
נפסק: ההפסד מיום שאמר לו למכור הוא של שמעון השליח ומה שהוזל עד שאמר לו למכור הוא של ראובן המשלח
6. הרב יעקב אפשטיין חבל נחלתו חלק ג סימן נו עמודים 273-276
העובדות: למגדל עופות עיסקת גידול עם משחטה המשחטה קונה את האפרוחים את המזון ואת התרופות המגדל משקיע מיצדו את העבודה ומספק את העופות בהגיעם למשקל ראוי למשחטה מ גדל מקבל מחיר קבוע למשקל הבשר אשר הוא מייצר מהמשחטה , המשחטה סיכמה עם המגדל כי יגש לאחת משתי חברות מזון לעופות ויקנה מהן מזון לעופות היא לא הגבילה דוקא לאחת מהן וקבעה עם שניהם על מזון לעופות הנחה מסוימת המגדל ביוזמתו פנה לאחת מהם והשיג עוד הנחה כשנודע למשחטה היא דרשה מהמגדל את ההנחה שהוא קיבל.
נפסק: אין לראות את המגדל כשליח של המשחטה לעניין זה שבזה פעמים הכל שייך למשלח ופעמים חולקים אלא יש לראות זאת כעסקה וכיון שהוא עמד בכל תנאי העסקה כשם שזכותו להוזיל את הוצאות הגידול בעובדים זולים כך הוא יכול להוזיל את קננית מזון העופות ולכן הרווח שייך למגדל
7. הרב אשר וויס ,מנחת אשר חלק ב סימן קטו עמודים שעח -שפ
העובדות: שליח התבקש ע"י משלחו להשקיע כסף עבורו והלך והשקיע הכסף לעצמו למי שייך הרווח.
נפסק: כיוון שעשה רצון הבעלים והשקיע הכסף הריווח שלהם ואינו נעשה גזלן במחשבתו הפסולה לגזול הכסף לעצמו כיון שאם נגדיר אותו במחשבה זו כגזלן יזכה ברוויחם לעצמו
8. הרב אשר וויס מנחת אשר חלק ב סימן קטז שפא- שפב
העובדות: אדם ביקש מפלוני להשקיע את כספו במניות סולידיות והביע את רצונו להרוויח כשני אחוזים על כספו כי חשש על כספו אם ישקיע במניות תנודתיות אלמוני לקח את הכסף ורכש מהם מניות תנודתיות וחשב בליבו בכל ענין ואופן בין אם ירויח בין אם יפסיד יתן לפלוני שני אחוזי ריוח ואם ירויח יותר יחזיק את הרויחם היתרים לעצמו בסופו של דבר הריוח כעשר אחוז והציע לפלוני להתחלק עמו ברוחים ופלוני תובע את כל הרוחים ולשמע תביעתו לכל הרוחים הוא רוצה לחזור בו מהסכמה שבלב לתת לפלוני את שני אחוז הרויח הדין עם מי
נפסק: כייון שאין כאן שינוי מדעת בעל הבית והכסף הושקע כבקשתו מימלא אינו נחשב לגזלן וכל הכסף הושקע לבעלים ולכן הם זוכים בריוח