המכון לחקיקה הלכתית

חוק הערבות - פסיקה סעיף 13

פסקי דין – ירושלים דיני ממונות ובירורי יוחסין ח פס"ד המתחיל בעמוד ל

חיוב ערב אחד על פי הודאת ערב שני

העובדות – חברה התחייבה לשלם סכום כסף לראובן, ועל ההתחייבות חתמו שני מנהליה בערבות אישית. ראובן תבע את מנהל החברה מר א', וזה הודה בבית הדין בחוב, והסכים לשלם. החברה עצמה פשטה את הרגל ואין לה מהיכן לפרוע את החוב. המנהל שחתם כערב והודה בחוב גם הוא אין לו ממה לפרוע את החוב. ראובן תבע את המנהל השני, שהיא אשתו לשעבר של א', שביחד עם בעלה לשעבר רשומה גם היא כערבה אישית על התחייבות החברה לא', אך היא טוענת שיש לה טענות על עיקר התחייבותה שאין לה תוקף, ומכיון שלא חתמה בוררות בבית הדין וגם לא נשמעו טענותיה, אין הודאת בעלה לשעבר מחייבת אותה.

נפסק – מתקבלת טענת הנתבעת, ויש לתובעה אישית בבית דין.

נימוקים – שנים שמשמשים כערבים, אפשר לגבות מאחד מהם את כל החוב ואין צורך לגבות חצי מזה וחצי מזה. בנידוננו מדובר בחברה בע"מ אלא שהבעלים התחייבו בערבות אישית אלא שאין הודאת האחד מחייבת את השני אם הוא כופר בחוב, אבל אם השני רק לא הופיע לדיון הודאת האחד מחייבת את השני, אלא שהאשה כופרת שלא עמדה כלל לדין לכן יש לזמן אותה לדיון עצמאי לבירור הערבות שלה.

Scroll to Top