- פסקי דין – ירושלים דיני ממונות ובירורי יהדות ב עמוד קצג :ביה"ד לעניני ממונות שע"י הרבנות הראשית לירושלים בהרכב הדיינים: הרב ברוך יצחק לוין (זצ"ל), אב"ד; הרב אליהו קצלנבוגן שליט"א; הרב חיים הרצברג שליט"א.
העובדות: ראובן נתן לגבאי של ישיבה פלונית לפי הודאת הגבאי סכום של 3700 דולר עבור השתתפות תלמידי הישיבה בהלויתו והקמת מצבה וכן למוד משניות במשך שנה וכו' הגבאי טוען שראובן מלבד כספים אלו הבטיח בע"פ שישאיר עשרה אחוזים מכל הכספים שיש לו בקופת הגמל וחתם על כך בבנק. ראובן טוען שהתוספת של העשרה האחוז מקפת הגמל, היתה דוקא ע"ת שיגיד קדיש אחד רק לשמו במשך השנה, הגם שבשעת החתימה לא אמר תנאו זה, אבל היות והגבאי אמר לו שימלא כל משאלות לבו לכן חתם. וכיון שהגבאי לא הסכים לכך ביטל את הבטחתו.
נפסק: במהלך התשובה דנו הדיינים בשאלה האם אמירתו לגבוה כמסירותו להדיוט ולכן הגבאי זכה בכסף וא"א לחזור וציינו שיש בכך מחלוקת ראשונים האם כלל זה נאמר גם בצדקה או רק בהקדש לבית המקדש ולבסוף מכריעים שבנידון דידן לכו"ע יוכל לחזור בו, כיון דהוא טוען ברי שהקדיש מקופת הגמל דוקא בכה"ג ע"מ שאדם מיוחד יגיד קדיש כל השנה, וכיון שהגבאי לא הסכים לתנאי הזה הוא חזר בו ,הגם שהוא טוען שלא דובר בתחלה בשעה שחתם בבנק על ההוראה, אבל לפי המבואר ראובן נאמן בזה כע"א וטוען ברי. לכן על ישיבת פ. לכבד את ההתחייבות שלהם ע"י ב"כ כפי שחתם ואם לא ירצו לקיים תנאם ראובן יוכל לחזור בו.
- שו"ת ציץ אליעזר חלק ו סימן מב פרק ז הרב אליעזר וולדנברג
העובדות: הקדיש בית לטובת ועד העדה הגורג'ית וההקדש אושר וקוים בבית דין כדת וכדין וכעבור שנתיים רוצה לבטלו ונימוקיו שבעת ההקדש הנכס היה רשום במשרד ספרי האחוזה לטובת בנו המאומץ וע"פ ההלכה א"א להקדיש נכס משועבד וכן אף אם ההקדש תופס רשאי לפנות לחכם כדי להשאל על הנדר וכן טוען עוד מספר טענות ,בתחילה המשיבים התנגדו לכך וטענו שא"א לבטל הקדש שנעשה בדעה צלולה ובמהלך דבריהם התיחסו לכל טענותיו לאחר מכן חל מפנה בעמדתם ושני הצדדים חתמו על מסמך שבו מצהירים שיש לראות את ההקדש כבטל וב"כ האפוטרופסים נימק את הסכמתם בכך שהמבקש הוא זקן והוכיח שהוא עני לכן מסכימים הם לביטול ההקדש.
נפסק: במהלך הפסק דן הרב בכל מכלול הטענות אחת לאחת ומסכם אע"פ שיש פה הסכמה לביטולו של ההקדש מצד המקבלים דבר שנראה במבט ראשון סיבה המאפשרת את ביטולו ,אבל כיון שמטרת ההקדש הייתה לטובת עניי העדה אינם יכולים לבטל ההקדש ולחוב לאחרים.