(1) הדיינים: דוד עובדיה, אברהם דב לוין, שמואל ביבס, פסקי דין – ירושלים דיני ממונות א עמוד פא
העובדות- הצדדים חתמו על חוזה דירה הכוול פיצויים למי שלא עומד בקיום החוזה, הקונה לא עמד בתשלומים והמוכר הסכים לדחות את הפרעון לשבועיים ואחר כך למספר ימים נוספים ולאחר מכן טען הפרת חוזה. כיצד יש להתייחס לדחיית התשלומים האם הוי מחילה על סעיף זה ולא יכול לחזור בו? האם הוי מחילה בדבר שלא בא לעולם?
נספק- דחיית מועד פירעון התשלומים לא נחשבת כמו מתנה ליום אחד שאין לה הפסק, ואז מקבל המתנה זוכה בה עולמית, כי עצם החוב קיים, ורק על פרט אחד היתה מחילה. מחילה על קנסות פיצויים הנובעים מאיחור בתשלום נחשב כמחילה על דבר שלא בא לעולם והמחילה לא חלה. אבל אם הצדדים הסכימו לאחר את מועד הפירעון פטור מתשלום הפיצויים. כי תשלום הקנס נובע כתוצאה מאיחור בתשלומים וכיוון שהצדדים הסכימו ביניהם לאחר את מועדי התשלום ממילא אין כאן עיכוב, ולא נוצר חיוב לפיצוי.
(2) הדיינים: אברהם דב לוין, שמואל ביבס, ברוך שרגא, פסקי דין – ירושלים דיני ממונות ג עמוד ריג
העובדות– מתווך מצא קונה לנתבע וכתוצאה מכך מכר את דירתו לקונה. המתווך תובע דמי תיווך והנתבע טוען שהמתווך מחל לו על דמי תיווך כמו שמחל לו בעסקאות אחרות שעה עבורו. האם מועילה מחילה על דמי תיווך לפני ביצוע העיסקה?
נפסק– מחילה על דמי התיווך לפני ביצוע העסקה לא מועילה. אולם במקרה זה בית הדין פישר ביניהם לתשלום חלקי משום שהנתבע הודיע למתווך שאם הוא משלם דמי תיווך העיסקה לא כדאית לו, ולא ברור האם הסכים התובע לדברים אלו, לכן יקבל כ'יורד לשדה חברו שלא ברשות'.
(3) הדיינים: אברהם ד' לוין, יהושע וייס, מרדכי א' הייזלר, פסקי דין – ירושלים דיני ממונות ט עמוד מו
העובדות– גננת נשואה תבעה את הנתבע בבית דין לעבודה על תשלומי שכר שעבדה אצלו, הנתבע דרש שהדיון יתקיים בבית דין כפי שהוסכם ביניהם בחוזה. בשלב מסוים תוך כדי הדיון בבית דין כעסה התובעת על דבריו של ב' והכריזה שהיא מוותרת על תביעותיה. למרות זאת המשיכה אחר כך בהגשת תביעותיה, וגם לא סגרה את התיק בבית דין לעבודה. השאלה היא האם מועילה מחילה על תביעה מחבירו?
נפסק– מעיקר הדין אשת איש יכולה למחול על תביעותיה הכספיות הנובעות משכר אף שהיא נשואה כי היא נחשבת 'בעל דבר'. ומחילה מתוך כעס גם נחשבת מחילה, אולם במקרה זה שעדיין התיק בבית דין לעבודה היה פתוח ניכר שלא התכוונה למחול על תביעותיה, אלא רק על התביעה בבית דין.
(4) הדיינים: א' גולדשמידט, ש' ש' קרליץ, י' בבליקי, פסקי דין רבניים חלק א עמוד 289
העובדות- נחתם הסכם לפני הנשואין ויש בו ויתור על זכויות של מזונות בתקופת האלמנות. האם מועיל?
נפסק- כיון שההסכם נעשה ימים אחדים לפני הנישואין, על דעתו נעשו הנישואין ולכן ההסכם בתוקף. ויורשי העיזבון פטורים מלתת לאלמנה את מזונותיה.
(5) הדיינים: י' מ' בן – מנחם, י' הדס, ב' זולטי, פסקי דין רבניים חלק ג עמוד 161
העובדות– חתמה על הסכם של גירושין ובו נאמר אין בין הצדדים תביעות אחרות כל שהן האם הוי מחילה, אם בפועל לא התבצעו הגירושין?
נפסק– אין המחילה תוספת, משום שמסתבר הדבר לומר לפי מסיבות הענין שמחילתה היתה שעם קבלת הגט תחול המחילה, ועוד שאין כאן לשון מחילה מפורש אלא שיש אומדנא שהתכוונה למחול על הכתובה א"כ יש לנו גם אומדנא שלא התכוונה למחול מעכשיו אלא עם מתן הגט, וגם כשיש ספק בדבר אם מחילתה היתה מעכשיו או בשעת קיום התנאי, כיון שהחוב ברור והמחילה ספק, החוב נשאר. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.