פסקי דין-ירושלים, דיני ממונות א, עמוד ריז:
העובדות – התובע קנה מהנתבע מכונית מסחרית ששימשה אותו להובלת דגים בקירור תמורת מחיר שקבעו ביניהם. בשעת סיכום העסקה שילם התובע לנתבע דמי קדימה וכתבו זיכרון דברים שבו מאשר הקונה שבדק את המכונית והיא מתאימה לו. התובע התחייב לשלם למוכר את מלוא מחירה כעבור מספר ימים, ובמועד זה יעביר המוכר את המכונית על שמו של הקונה במשרד הרישוי. וכך אמנם נעשה.
התובע טוען שהיה ביניהם סיכום שלפיו הוא ימסור את הרכב לבדיקה יסודית ואם ימצא שהמכונית פגומה יחזיר לו הנתבע את כספו. התובע מסר אותה לבדיקה יסודית במכון ונמצא פגם בשלדת המכונית ליד קופסת ההגה. עוד טוען התובע שבמשך כל הזמן שעבר מאז שקנה את המכונית לא השתמש בה.
התובע דרש מהנתבע להחזיר את המקח. לשם כך הצדדים הלכו לבירור אצל רב פלוני והנתבע הסכים להחזיר את המקח אך בניכוי שווי דמי השכירות בעד הזמן שהתובע השתמש במכונית. התובע לא הסכים לכך. מאוחר יותר מכר התובע את המכונית במחיר נמוך ממה ששילם הוא, וכעת הוא תובע מהנתבע את פחת המום.
נפסק – התביעה נדחית. נימוקים – אין הקונה יכול לדרוש את הפחת בגין הפגם בלי להחזיר את המכונית, וכיוון שכבר מכר את המכונית לאחר אינו יכול לדרוש את הפגם.