(1) פסקי דין-ירושלים, דיני ממונות ב, עמוד קלט:
העובדות – התובע (=הקונה) קנה נעלים. לאחר שדרך בהן רק יום אחד, החוד של הסוליות השתפשף והתקלף, העקב נפרד, וכן העור שעל הנעל ירד. משום כך הוא תובע ביטול מקח מחמת מום.
נפסק – א. אין לקונה זכות תביעה של ביטול מקח. ב. המוכר חייב להחזיר את הנעליים למצב שתהיינה כמו חדשות בלי שיהרסו תוך זמן קצר. נימוקים – כיוון שאפשר לתקן את הנעליים אין לדרוש ביטול מקח.
(2) פסקי דין-ירושלים, דיני ממונות ד, עמוד קכז:
העובדות – בני זוג חתמו על הסכם מול עמותה שהתחייבה לבנות להם דירה בת 3 חדרים עם גינה הידועה כדירה מס' 15-ב בבנין מס' 7 שבמתחם העמותה. לא צוין גודל הדירה, אך נאמר בהסכם שתשריט הדירה מצורף לו. הקונים ביקרו במתחם והוצגה בפניהם דירה בת ארבעה חדרים, ונאמר להם שזו הדירה המדוברת. מחיר הדירה נקבע ל- 82,000$, ומתוכם שולמו לעמותה 75,000$.
משנתבקשו הקונים להשלים את יתרת מחיר הדירה, בקשו לראות את מצב הדירה, אך הופתעו לראות שמדובר בדירה קטנה ממה שראו בפעם הראשונה, ואשר נושאת את המספר '15' ללא סימון 'ב'. מנהל העבודה הסביר שהתכניות השתנו, ואין עוד שימוש בסימןן 'א' ו- ב'. הקונים אינם מבקשים את ביטול המקח, אבל דורשים להפחית להם ממחיר הדירה. לטענת המוכר הקונים קבלו בשעתו תשריט ותכנית, אלא שכנראה אבדו אותם. המוכר אינו יודע להסביר מדוע הראה – אם הראה – מנהל העבודה דירה בעלת 4 חדרים. המוכר מוכן לבטל את המקח ולהחזיר את הכסף לקונים.
נפסק- התביעה נדחית. נימוקים – בני הזוג קבלו דירה בגודל שהיה רשום בחוזה, ואף שמנהל העבודה הראה להם דירה גדולה אין בזה לגרום לביטול המקח. גם השינוי במספר הדירה ללא האות 'ב' אין בו כדי ללמד על גודל הדירה.