1. ביה"ד לעניני ממונות שע"י הרבנות הראשית לירושלים בהרכב הדיינים: הרב ברוך יצחק לוין (זצ"ל), אב"ד; הרב אליהו קצנלבוגן שליט"א; הרב חיים הרצברג שליט"א. פסקי דין ירושלים דיני ממונות ובירורי יהדות ב עמ' מט.
העובדות: אדם הזמין סחורה במפעל מסוים, ע"מ לייצא אותה למקום יודע בחו"ל. הוא קבל את הסחורה ולא טען כלום, אבל החברה המשווקת בחו"ל טענה שהסחורה פגומה ולא רצתה לקנותה מהיצואן. היצואן בקש לבטל את העסקה ולקבל את כספו בחזרה. בסופו של דבר התפשר היצואן עם אחד השותפים במפעל על חלק מהסכום. השותף הנ"ל טוען שההסכמה שלו היתה באונס, כי חשב שאם לא יסכים לפשרה יפסיד הכל. השותף השני טוען שמעולם לא הסכים.
נפסק: פשוט שאם היצרן ידע שהסחורה מוזמנת עבור אותה חברה בחו"ל, הרי זה כאילו התנה שאם הסחורה לא תתקבל שם העסקה בטלה. רק על דעת כן הזמין. אבל משנעשתה הפשרה היא חלה. הצדדים אינם יכולים לטעון שהיה הדבר באונס אם לא מסרו מודעה. אבל היא חלה רק על חלקו של השותף שהתפשר.