1. בבית הדין הרבני הגדול בפני כבוד הדיינים: הרבנים י' הדס י' ש' אלישיב, ב' זולטי. פסקי דין רבניים חלק ד' עמ' 75.
העובדות: שותפים פרקו את השותפות וחתמו חוזה שעל פיו יהיה הפרדס שברשותם שייך לאחד מהם, אבל השני יעבד את מחציתו ויזכה בפירות עד אשר יודיע הראשון שמכר את הפרדס לאחר. הראשון הודיע שמכר את הפרדס לבנו, אך חברו המשיך לזכות בפירות עוד שנה אחת. כעת תובע הראשון להשיב את פירות אותה שנה לידו.
נפסק: חייב הנתבע להחזיר את כל הרווחים בגין הפירות מיום שבטלה המכירה.
2. בבית הדין הרבני ירושלים בפני כבוד הדיינים: הרבנים אליעזר י' ולדנברג אב"ד, עובדיה יוסף, יוסף קאפח. פסקי דין רבניים חלק ה עמ' 120.
העובדות: אשה התחייבה למכור מגרש לקונים מסוימים, שאף נתנו סכום כסף כמקדמה. כעת היא חוזרת בה מההסכם ומבקשת להחזיר את המקדמה ולבטל את המכירה. הקונים דורשים לקיים את המכירה. הם טוענים שכבר השקיעו כסף בקרקע הזאת מלבד דמי המכר.
נפסק: במדינתנו שגמר העברת נכסי דלא ניידי לא נעשה כי אם ברישומם בספרי האחוזה בטאבו, הכסף בלבד אינו קונה ודינו כמו במקום שכותבים שטר. והוא הדין שכל קנין אחר אינו מועיל במקום זה. אם הקונים הטעו את עצמם והוציאו כספים על סמך מכירה זו, הניחו מעותיהם על קרן הצבי.
3. הרב דב ברקוביץ, דברי משפט ב עמ' רנו.
העובדות: אדם שלם כסף לקבלן מצבות כדי שיבנה לו מצבה אחרי מותו. הקבלן בנה את המצבה עוד בחייו, בנגוד להנחיה מפורשת של המזמין. הקבלן מוכן לפרק את המצבה ולהעמידה שוב לאחר מותו, המזמין רוצה לבטל הכל.
נפסק: המזמין צריך לשלם עבור מה שכבר נעשה, כלומר עבור הזמנת החומר והחריטה. אינו צריך לשלם על העמדת המצבה במקומה.