1. בבית הדין הרבני האזורי חיפה בפני כב' הדיינים: הרבנים י' נ' רוזנטל – אב"ד, ע' הדאיה, ב' רקובר. פסקי דין רבניים חלק ג, עמ' 336.
העובדות: שותפים נפרדו, וחתמו על הסכם האוסר על השותף שעזב את העסק לפתוח עסק דומה בקרבת מקום. אם יעשה כן ייקנס. הוא פתח עסק דומה בקרבת מקום ורשם אותו על שם בנו.
נפסק: יש להניח שזה שקנה את חלקו בחנות מיד חברו לא היה עושה כן אילו ידע שחברו יעבור על התנאי ויפתח חנות אחרת בקרבת מקום.
לכן נפסק שהשותף שהפר את החוזה ופתח חנות נוספת, ישלם את ההפסדים שגרם לחברו, והוטל עליו תשלום בסך ההפסדים הנ"ל שנגרמו מעזיבת לקוחות.
על פסק זה הוגש ערעור, שנדון בבית הדין הרבני הגדול בפני כבוד הדיינים: הרבנים י' הדס, י' ש' אלישיב, ב' זולטי. פסקי דין רבניים חלק ד' עמ' 200.
ושם נפסק: בשותפים שנפרדו, שכתבו בהסכם פירוק השותפות שאסור ליוצא מהשותפות לפתוח עסק כזה באותה סביבה, יכול מי שנשאר בעסק לעמוד על חבירו שיקיים את התחייבותו, בהתאם למה שהוסכם ביניהם. אבל אם לא קיים, אין ההסכם בטל ואין עליו לשלם פיצויים כל זמן שלא כתבו כך בפירוש בהסכם.
2. ביה"ד לעניני ממונות שע"י הרבנות הראשית לירושלים בהרכב הדיינים: הרב אברהם דב לוין, אב"ד; הרב שמואל ביבס; הרב ברוך שרגא. פסקי דין ירושלים, דיני ממונות ובירורי יהדות ג, עמ' קיג.
העובדות: אדם שעמד לבנות בנין חנויות, חתם על חוזה שבו התחיב להעביר חנות בבנין לידי הקונה לכשיסתיימו עבודות הבניה. בחוזה פורטה בדיוק החנות המתוכננת, מדותיה ומקומה בבנין הנבנה. וכן פורט התאריך שבו מתחיב הבונה להעביר לקונה את החנות. נאמר שאם לא תמסר החנות בזמן הנקוב יתחיב המוכר בקנס, וכן שאם יחזור בו אחד הצדדים יתחיב הצד החוזר בו בקנס, כן נאמר שאם תתבטל המכירה יוחזר הכסף ששולם. עוד נאמר שם שהצד המפר את החוזה מתחיב לשלם את כל הנזקים שיגרמו מכך לצד השני. עוד נאמר בו כי החוזה נעשה בהיתר עיסקא בקנין אגב סודר במנא דכשר למיקני ביה ללא אסמכתא ודלא כטופסי דשטרא אלא כאודיתא לפי חז"ל והפוסקים. הבניה והעברת החנות התעכבו, והקונה תובעת את הקנס, וכן פצויים על הרווחים שהיתה יכולה להרויח אילו פתחה את החנות בזמן, בהסתמך על הסעיף המחייב את הצד המפר לשלם לצד השני את כל הנזקים שיגרמו לו. המוכר טוען שכשהתברר שיהיו עכובים הציע לקונה לקבל את כספה בחזרה ולבטל את העסקה, אבל היא דרשה את המשך העסקה. הרי שהיא יודעת על העכובים ואעפ"כ התרצתה.
עוד נטען שבסופו של דבר, בגלל דרישות הנדסיות ואחרות, נאלץ הקבלן לבנות את החנות בשטח קטן יותר מהמתוכנן, ולכן תובעת הקונה להפחית מדמיה. המוכר טוען שאם הקונה אינה רוצה את החנות בגדלה הנוכחי הוא מוכן לבטל את המכירה ולהשיב לה את כספה, אבל אם היא מעוניינת בעסקה עליה לקבל אותה בתנאים שסוכמו.
על החוזה לא נעשה קניין, וגם לא נאמרה בו לשון התחייבות, והחנות לא נרשמה בטאבו על שם הקונה. המוכר טוען שיש כאן גם אסמכתא, כיון שהבצוע תלוי באחרים.
נפסק: הקנין חל כי המוכר מתחיב לבנות וההתחיבות חלה על גופו, וכי מכר את זכויותיו שהיו לו בבנין (שקומותיו הראשונות כבר היו בנויות). כיון שנכתב בחוזה בחתימת יד המוכר שהחוזה נעשה בקנין המועיל בקנין אגב סודר ובקנין אודיתא לא כאסמכתא ולא כטופסי דשטרא, גם אם היה ידוע לנו שלא נעשה קנין המועיל מועילה הודאתו בתורת גמירות דעת. בקנין אודיתא ודאי מועילה התחייבותו.
החוזה כולל התחייבות, שהיא נתנת להקנאה, יחד עם מכירת דבר שלא בא לעולם שאינה מועילה. נחלקו הדיינים בדין זה בשאלה האם כיון שהקנאת דבר שלא בא לעולם אינה בתוקף, גם ההתחיבות אינה בתוקף, או שההתחיבות עצמה בתוקף. בסופו של דבר פסקו הדיינים פשרה.
3. ביה"ד לעניני ממונות שע"י הרבנות הראשית לירושלים בהרכב הדיינים: הרב אברהם דב לוין, אב"ד; הרב שמואל ביבס; הרב ברוך שרגא. פסקי דין ירושלים דיני ממונות ובירור יהדות ד עמ' קפז.
העובדות: אדם שהיה שותף בזכויות ההוצאה של ספר מסוים, חתם על הסכם שהוגדר בתוכו כהסכם מכירה, והוא משתמש לכל ארכו במונחים מכירה וקניה. אבל ההסכם אומר שהוא מקבל כעת מהצד השני סכום מסוים ומחזיר אותו כעבור שלש שנים, בתמורה הוא מוכר לצד השני את זכויות ההוצאה ומקבל אותן בחזרה בתמורה להחזרת הסכום כעבור שלש שנים. מלבד זאת הוא שוכר את זכויות ההוצאה במשך שלש השנים האלה בסכום שנקבע. ושההסכם כפוף להיתר עסקה. עוד נאמר שם שאם לא ישלם את התשלומים בזמן, יוחלטו הזכויות אצל הצד השני. במהלך אותן שלש שנים מכר האיש לשותפו עוד חצי מזכויותיו (כלומר רבע מכלל הזכויות על הספר, כיון שמלכתחילה הם היו שותפים שוים). השותף הנ"ל תובע לעצמו את הזכויות, וטוען שהן לא נמכרו בהסכם המדובר, כי א"א למכור זכויות על ספר שעדין לא הודפס כי הוא דבר שלא בא לעולם. עוד הוא טוען שלמרות שההסכם מנוסח בלשון מכירה, כונתו להלואה והזכויות מעולם לא נמכרו בו. וגם יתר חלקי ההסכם בטלים כיון שחלק אחד ממנו בטל.
נפסק: חוזה שחלקו אינו חל, חלים חלקיו האחרים.
4. ביה"ד לעניני ממונות שע"י הרבנות הראשית לירושלים בהרכב הדיינים: הרב אברהם דב לוין, אב"ד; הרב שמואל ביבס; הרב ברוך שרגא. פסקי דין ירושלים דיני ממונות ובירור יהדות ה עמ' קלה.
העובדות: סוחר קנה מחברו כמות מסוימת של ארבעה מינים בקופסאות סגורות, ונמצא שחלקם פסולים.
נפסק: המקח של הפסולים בטל ויש להחזיר את דמיהם, המקח של היתר קיים.
5. ביה"ד לעניני ממונות שע"י הרבנות הראשית לירושלים בהרכב הדיינים: הרב אברהם דב לוין, אב"ד; הרב שמואל ביבס; הרב ברוך שרגא. פסקי דין ירושלים, דיני ממונות ובירור יהדות ו עמ' קכה.
העובדות: אדם קנה דירה מרוהטת, ונמצאו הרהיטים מתולעים. תובע לבטל את העסקה.
נפסק: מכירת הדירה בתוקף, מכירת הרהיטים בטלה.
6. הרב צבי יהודה בן יעקב, משפטיך ליעקב א עמ' קכה.
העובדות: בעל ואשה חתמו, בעקבות בוררות, הסכם לשלום בית. בהסכם היה כלול סעיף האומר שאם אחרי שנה האשה תחפוץ בגט והבעל לא יתן לה אותו, ייקנס בסכום גבוה. הסעיף נפסל כי הוא מהוה כפיה על גט.
נפסק: שאר החוזה שריר וקיים.